דף הבית
לתאום פגישת ייעוץ
1599-500-570
בי. פור יועצי פרישה בע''מ פרישה
סימולטור 161
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

היוון קצבה מוכרת – תנאים להיוון קצבה מוכרת ללא צורך באישור פקיד שומה

מבוסס על החלטת מיסוי בהסכם 6849/15 שפורסמה ביום 05/05/2015 - הסדר ניכוי מס במקור בעת היוון קצבה מוכרת.

 

מאז שיצא לאויר העולם תיקון 190 לפקודת מס הכנסה בשנת 2012 ועד שרשות המסים תפרסם הנחיות לפעולה במסגרת חוזר מס הכנסה העוסק בקצבה מוכרת (צבירה ומשיכה לאחר תיקון 190) שעדיין בשלבי טיוטה, רשות המסים, לפי בקשת אחת מקופות הגמל, הוציאה עבור אותה הקופה מסמך הנחיות וכללים, כאשר בהתקיים כל התנאים המפורטים בהסדר המס שפורסם, אותה קופת הגמל תוכל לשלם לחוסך כספים בדרך של היוון קצבה מוכרת מבלי שיעלה הצורך בהפניית החוסך לפקיד השומה לקבלת אישור.

אישור להיוון קצבה מוכרת ללא צורך באישור פקיד שומה, בהתקיים כל התנאים, כמפורט להלן:

 

קופת הגמל התחייבה "לצבוע" את כל הסכומים המוגדרים כ"תשלומים פטורים" על פי הוראות סעיף 9א לפקודת מס הכנסה, שמקורם בהפקדות החל מיום 01/01/2012 - על פי המידע המצוי בידה בלבד.

(חובה החלה על קופת הגמל).

"תשלומים פטורים" – בהקשר זה:

(1) סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה –

(א) על ידי מעבידיו של עובד, בעבור העובד, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, העולים על השיעור להפקדה כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בסכום התקרה, לפי הנמוך.

(ב) על ידי העובד על חשבון מרכיב תגמולי העובד, העולים על השיעור המרבי להפקדה של מרכיב תגמולי העובד לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בשכר הממוצע במשק לחודש, לפי הנמוך.
 
(ג) על ידי מעבידיו של עובד, בעבור העובד, על חשבון מרכיב הפיצויים, אשר ראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב) (עדכון מחודש ינואר 2017).

הסבר:

הכוונה לאותם כספי תגמולים, חלק המעביד, שהופקדו בקופת גמל לקצבה, שמעבר לשיעור של 7.5% * משכורת העובד (או תקרת השכר להפקדה כקבוע בחוק) וכן לאותם כספי תגמולים, חלק העובד, שהופקדו בקופת גמל לקצבה שמעבר לשיעור של 7% * משכורת העובד (או תקרת השכר להפקדה כקבוע בחוק), דהיינו לעניין תגמולי המעביד, כספים שבעת ההפקדה, במהלך תקופת העבודה, חוייבו במס ולעניין תגמולי העובד, לא זיכו את העובד בהטבת מס. כמו כן, הכוונה גם לאותם כספי פיצויים, שהופקדו בקופת גמל לקצבה, שמעבר לתקרת הפיצויים או לתקרת ההשלמה לפיצויים, דהיינו כספי פיצויים שבעת ההפקדה, חוייבו במס.
 
עדכון ינואר 2017 - ראו הערות והתייחסות ספציפית לעניין מרכיב הפיצויים (סעיף קטן (ג) כמופיע מעלה) בקישור הבא: היוון קצבה מוכרת.

(2) סכומים ששילם יחיד בעד עצמו לקופת גמל לקצבה, בלא תשלום מקביל מטעם מעביד, ושהיחיד אינו זכאי בשלהם לזיכוי לפי סעיף 45א או לניכוי לפי סעיף 47;

הסבר:

הכוונה לאותם כספים, שהופקדו באופן עצמאי בקופת גמל לקצבה, שבעת ההפקדה, במהלך תקופת החיסכון, החוסך לא היה זכאי להטבות מס (כמו ניכוי או זיכוי) בגין אותן הפקדות.

מה לגבי הפקדות לפני ינואר 2012 ? לפני תיקון 190 לפקודה ? מה לגבי הפקדות החל מינואר 2012 כאשר המידע לצורך "צביעת" הסכומים המוגדרים כ"תשלומים פטורים" אינו מצוי בידה של קופת הגמל ?

רשות המסים צפויה לפרסם הנחיות לפעולה במסגרת חוזר מס הכנסה העוסק בקצבה מוכרת (צבירה ומשיכה לאחר תיקון 190) שעדיין בשלבי טיוטה מאז ינואר 2012 ועד היום. הסדר המס, כמפורט במאמר זה, לא יחול על הפקדות אלו.

קצבה מוכרת - מי יודע ? על מי מוטלת החובה לספק את הנתונים הדרושים לצורך חישוב הפטור ממס על קצבה מוכרת כהגדרתה בפקודת מס הכנסה ?

קופת הגמל התחייבה לקלוט את הנתונים באופן ממוחשב (באמצעות קובץ דיווח דיגיטלי מהמעביד) - בהתייחס להפקדות של שכיר (עובד ומעביד) המוגדרות כ"תשלומים פטורים" (כמוגדר מעלה) שבוצעו החל מיום 01/01/2016.

(חובת הדיווח חלה על המעסיק, חובת הקליטה חלה על קופת הגמל).

יש לשים לב כי - בפועל, תנאי זה לא בהכרח מתקיים !

למרות שקופת הגמל, במסגרת הסדר מס זה, התחייבה לקלוט את הנתונים באמצעות קובץ דיווח דיגיטלי מהמעביד בהתייחס להפקדות של שכיר (עובד ומעביד) החל מיום 01/01/2016, הרי שנכון לחודש ינואר 2019, (אנו כל הזמן מתעדכנים ומעדכנים מאמר זה...) כמפורט להלן, (ראו אופן הפקדת תשלומים לקופת גמל - תיקון - חוזר גופים מוסדיים - 2019-9-1 - חוזר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מיום 22 בינואר 2019), מעסיקים רבים במשק אינם מדווחים ואינם מחוייבים לדווח לקופת הגמל באופן דיגיטלי וחלק מההוראות בהתייחס לחלק מהמעסיקים תחולתן לא לפני פברואר 2020 !
  
סעיף 3א2ח לחוזר - אופן הפקדת תשלומים לקופת גמל - תיקון - חוזר גופים מוסדיים - 2019-9-1 - פרטים שעל מעסיק למסור לחברה מנהלת במועד הפקדת תשלומים - "פירוט התשלומים הפטורים והתשלומים שאינם פטורים לגבי כל אחד ממרכיבי חשבון קופת הגמל".

"תשלומים פטורים" – כהגדרתם בסעיף 9א לפקודת מס הכנסה, למעט כספים שהועברו לחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל.

תחילהראה הוראות מפורטות בסעיף 15 לחוזר - אופן הפקדת תשלומים לקופת גמל - תיקון - חוזר גופים מוסדיים - 2019-9-1.

קופת הגמל תנהל את חשבונות החוסך תוך הפרדה בין הסכומים המיועדים לקצבה מוכרת לבין הסכומים המיועדים לקצבה מזכה, החל משנת 2015.

(חובה החלה על קופת הגמל).

תנאי ברור נוסף, לאחר "צביעת הסכומים", ניהול נפרד של היתרה הכספית של "התשלומים הפטורים" והתשלומים שאינם פטורים (כמוגדר מעלה), בתוספת רווחים או בניכוי הפסדים ובניכוי דמי ניהול.

החוסך הינו בן 60 או יותר.

(תנאי החל על החוסך).

סעיף 9א(ב1) לפקודת מס הכנסה - פטור לקיצבה (פנסיה) המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקיצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה:

(ב1) הקצבה המוכרת שמקבל אחד מאלה פטורה ממס:

(1) יחיד שמלאו לו 60 שנים.

(2) יחיד שפרש פרישה מוקדמת כאמור בפסקה (2) להגדרה "גיל פרישה" שבסעיף קטן (א).

החוסך מקבל קצבה מזערית כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל והציג 3 תלושי פנסיה.

(תנאי החל על החוסך).

סעיף 23 (א)(1)(א)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 - משיכה והעברה של כספים מקופת גמל.

(א) משיכה בידי עמית בקופת גמל או בידי עובד של עמית - מעביד, של כספים מקופת גמל לקצבה, בדרך של היוון חלק מהקצבה לסכום חד-פעמי תיעשה – (1) לגבי עמית בקופת גמל שאינה קרן ותיקה – בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה, ובלבד שסכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון לא יפחת מסכום הקצבה המזערי, ואם סכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון שווה לסכום הקצבה המזערי או אם סכום הקצבה שלו זכאי העמית אינו עולה על סכום הקצבה המזערי – בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה, לפי שיעור מהקצבה שלה הוא זכאי מהקופה שלא יעלה על 25% ולתקופה שלא תעלה על חמש שנים; משולמת לעמית פנסיה תקציבית או קצבה מקופה אחרת, יובא בחשבון גם סכום הקצבה או הפנסיה התקציבית כאמור, לצורך חישוב סכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון.

בסעיף זה – "סכום קצבה מזערי" – 3,850 שקלים חדשים; "פנסיה תקציבית" – תשלומים בשל פרישה, המשולמים לעמית, מדי חודש באופן רציף, לפי דין או הסכם, מאוצר המדינה או מקופת מעבידו, במשך כל ימי חייו - סעיף 23 (ה) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005.

הסכומים האמורים בסעיף קטן (ה) יעודכנו מדי שנה, ב-1 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שהיה ידוע באותו מועד, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 במרס 2008 - סעיף 23 (ו)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005.

משיכה שלא כדין - מתי וכמה מס נשלם ?

אופן החישוב של סכום קצבה מזערי – עמדה שנויה במחלוקת

ככלל, כל חוסך שמלאו לו 60 שנים ומעלה, רשאי לקבל "קצבה מוכרת" כהגדרתה, כאשר כולה פטורה ממס, ללא תקרה. ואולם באשר לאפשרות לבצע "היוון קצבה מוכרת", הרי שצריך לעמוד בתנאים נוספים, כמו לדוגמא שהמשיכה הינה "משיכה כדין" לרבות החובה החלה על החוסך להוכיח כי הוא מקבל קצבה מזערית.

מה קורה כאשר את הקצבה צפוי לקבל החוסך רק החל מגיל פרישה לפי החוק ? איך יעלה בידו להציג 3 תלושי פנסיה ?

מה קורה כאשר החוסך מעוניין לממש את הפטור ממס על "היוון קצבה מזכה", ככל שהוא זכאי לו, (הפטור ממס לו זכאים החל מגיל הזכאות כהגדרתו (לכל הפחות גיל הפרישה)), כנגד היוון הקצבה המוכרת ?

לאור האמור, יש לשים לב כי ייתכנו מצבים בהם החוסך יכול ליהנות מפטור ממס על קצבה מוכרת ואולם לא יכול לבצע היוון קצבה כהגדרתו, מצב בו משיכת הכספים בסכום חד פעמי תיחשב ל"משיכה שלא כדין", על כל השלכותיה על אופן מיסוי הכספים בכללותם !

החוסך הפקיד סכומים כ"תשלומים פטורים" עד לתקרה שיחד עם הסכומים הצבורים לקצבה מוכרת בכל חשבונותיו בכל קופות הגמל שלו בכל הגופים, ובתוספת סכומים שכבר משך בדרך של קצבה מוכרת או בדרך של היוון קצבה מוכרת לא יעלו על התקרה שלהלן:

(תנאי החל על החוסך).

עד גיל 60 – הסכום הדרוש לקצבה של 4 פעמים השכר הממוצע במשק, כהגדרתו בסעיף 3(ה3) לפקודה, החל מגיל 60.

עד גיל 67 – הסכום הדרוש לקצבה של 4 פעמים השכר הממוצע במשק, כהגדרתו בסעיף 3(ה3) לפקודה, החל ממועד ההפקדה.

החל מגיל 67 – הסכום הדרוש לקצבה של 5 פעמים השכר הממוצע במשק, כהגדרתו בסעיף 3(ה3) לפקודה, החל ממועד ההפקדה.

שכר ממוצע במשק נכון לינואר 201910,273 ש"ח.

כאשר לעניין תנאי זה, חישוב הסכום הדרוש לקצבה יבוצע לפי טבלת המקדמים הבאה בלבד, לגבר ולאישה:

גיל

מקדם

 

גיל

מקדם

 

גיל

מקדם

 

גיל

מקדם

60

217

 

70

162

 

80

106

 

90

56

61

212

 

71

156

 

81

100

 

91

51

62

207

 

72

151

 

82

94

 

92

48

63

202

 

73

146

 

83

89

 

93

45

64

197

 

74

140

 

84

83

 

94

43

65

191

 

75

134

 

85

79

 

95

40

66

186

 

76

129

 

86

73

 

96

38

67

180

 

77

123

 

87

68

 

97

37

68

172

 

78

117

 

88

64

 

98

35

69

167

 

79

112

 

89

60

 

99

33

 

בהתייחס למידע הנדרש בדבר סכומים הצבורים לקצבה מוכרת בחשבונותיו של החוסך בקופות גמל אחרות שלו בגופים אחרים – הבדיקה תבוצע על ידי קופת הגמל בהתבסס על הצהרה חתומה של החוסך או בהתבסס על דוח שיופק מהמסלקה הפנסיונית.

להלן דוגמאות:

דוגמא א' - גיל החוסך - 55

התקרה להפקדה לקצבה מוכרת (בכפוף לאמור מעלה) - הסכום הדרוש לקצבה חודשית בגובה של כ- 4 פעמים השכר הממוצע במשק, החל מגיל 60.

(לעניין התקרה להפקדה, נראה כי אין התייחסות להשפעת הרווחים/ההפסדים/דמי הניהול על היתרה הצבורה, החל ממועד ההפקדה ועד למועד תשלום הקצבה החל מגיל 60 לפחות).

שכר ממוצע במשק נכון לינואר 2016 – 9,464 ש"ח. 4 פעמים = 37,856 ש"ח.

מקדם לגיל 60 (לפי הטבלה) – 217

הסכום הדרוש לקצבה חודשית בסך של כ- 37,856 ש"ח לחודש לפי מקדם של 217 הינו 8,214,752 ש"ח ולכן זוהי תהא התקרה להפקדה לקצבה מוכרת.

דוגמא ב' - גיל החוסך - 65

התקרה להפקדה לקצבה מוכרת (בכפוף לאמור מעלה) - הסכום הדרוש לקצבה חודשית בגובה של כ- 4 פעמים השכר הממוצע במשק, החל ממועד ההפקדה.

שכר ממוצע במשק נכון לינואר 2016 – 9,464 ש"ח. 4 פעמים = 37,856 ש"ח.

מקדם לגיל 65 (לפי הטבלה) – 191

הסכום הדרוש לקצבה חודשית בסך של כ- 37,856 ש"ח לחודש לפי מקדם של 191 הינו 7,230,496 ש"ח ולכן זוהי תהא התקרה להפקדה לקצבה מוכרת.

דוגמא ג' - גיל החוסך - 68

התקרה להפקדה לקצבה מוכרת (בכפוף לאמור מעלה) - הסכום הדרוש לקצבה חודשית בגובה של כ- 5 פעמים השכר הממוצע במשק, החל ממועד ההפקדה.

שכר ממוצע במשק נכון לינואר 2016 – 9,464 ש"ח. 5 פעמים = 47,320 ש"ח.

מקדם לגיל 68 (לפי הטבלה) – 172

הסכום הדרוש לקצבה חודשית בסך של כ- 47,320 ש"ח לחודש לפי מקדם של 172 הינו 8,139,040 ש"ח ולכן זוהי תהא התקרה להפקדה לקצבה מוכרת.

לסיכום הדוגמאות, מאחר ואפשר ולומר כי בעבור מרבית החוסכים בישראל התקרה "לא ריאלית", נתון שבפועל אין להם צורך לטרוח לחשב אותו מאחר ואין בידיהם סכומים כאלה, לא ברור מדוע טרחה רשות המסים לקבוע תקרה נוספת ובדרך זו לסרבל עוד יותר את המידע לחוסכים, שגם כך כבר מסורבל בעבורם.

הערות ודגשים –

אין האמור בכללים אלו כדי למנוע "צביעת" סכומים אחרים כ"תשלומים פטורים" באישורו של פקיד השומה.

לדוגמא, כספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות הגמל (הכוונה לאותם כספי פיצויים שהושארו בחשבון "חדש" בקופת הגמל לאחר ההתחשבנות עם מס הכנסה בעת עזיבת עבודה או פרישה או כספי עמית שנפטר שהושארו על ידי המוטבים בחשבון "חדש" בקופת הגמל לאחר פטירתו של העמית). ואולם, בהקשר זה יש לשים לב להוראות סעיף 9א (ה1) לפקודה - על אף האמור בסעיף קטן (ה), על היוון קצבה מוכרת הנובעת מכספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, יחול האמור בסעיף 3(ה4)(3). הוראות סעיף זה מתייחסות לאופן מיסוי הרווחים במקרה של היוון קצבה מוכרת כאשר מקור הכספים הוא: כספי פיצויי פיטורים שהושארו בקופת גמל (לאחר שנוכה מהם המס כחוק בהתאם להוראת פקיד השומה) כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן או כספי מוטבים שהושארו בקופת גמל במקרה פטירתו של העמית, כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן. הוראות סעיף זה מחריגות מהכלל.אופן המיסוי יהיה 25% מהרווח הריאלי ולא 15% מהרווח הנומינלי גם כאשר המשיכה נופלת להגדרת היוון קצבה (מוכרת).

אין האמור בכללים אלו לקבוע כי לא ייתכנו בהמשך שינויים בתנאים המפורטים בדרך של חקיקה או הוראות לביצוע במסגרת חוזרים מקצועיים של אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר.

ואנו נוסיף – או הוראות לביצוע במסגרת חוזרים מקצועיים של רשות המסים.

אין האמור בכללים אלו לקבוע כי לא ניתן להפקיד סכומים נוספים המיועדים לקצבה מוכרת, מעבר לתקרה המוגדרת מעלה, ואולם סכומים שמעבר לתקרה זו, ומשיכתם בדרך של היוון קצבה (להבדיל ממשיכתם בדרך של קצבה מוכרת) – תיבחן על ידי פקיד השומה.

 
נכון להיום, הפקדת כספים בקופת גמל לטובת קצבה מוכרת אינה מוגבלת בסכום. קצבה מוכרת אינה מוגבלת בסכום ופטור ממס על קצבה מוכרת אינו מוגבל בתקרה. יתרה מכך, ככלל, היוון קצבה מוכרת אינו מוגבל בסכום (בכפוף לכללי המיסוי). ואולם, מטרת הסדר מס זה הינה, בהתקיים כל התנאים המפורטים, לאפשר לקופת הגמל לשלם לחוסך כספים בדרך של היוון קצבה מוכרת מבלי שיעלה הצורך בהפניית החוסך לפקיד השומה לקבלת אישור. אין זה אומר כי, לדוגמא, במקרים בהם הופקדו סכומים גדולים יותר לקצבה מוכרת, פקיד השומה בהכרח לא יאשר לחוסך היוון קצבה מוכרת לפי אותם כללי המיסוי ממש. מה כוונת רשות המסים במילים "תיבחן על ידי פקיד השומה" ? לפי איזה מבחנים ? מה יבדוק פקיד השומה ? נכון לעכשיו, רב הנסתר על הגלוי...
 
 
 
 

מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה.



החלטת מיסוי בהסכם 6849/15 שפורסמה ביום 05/05/2015 - הסדר ניכוי מס במקור בעת היוון קצבה מוכרת.
 
  
מרכיבי חשבון בקופת גמל - חוזר גופים מוסדיים 2018-9-13 - פורסם ביום 01/05/2018 - מומלץ לתת את תשומת הלב על הוראות סעיף 8 לחוזר זה המתייחסות לבקשות עמית להסבת כספים המנוהלים בקופות גמל שונות (לעניין "תשלומים פטורים").
מיפוי כספי פיצויים כספי תגמולים
  דף קודם  
Bookmark and Share
הדפס את המאמר
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
מצגות
פיצויי פיטורין
פיטורין והתפטרות
מאמרים
כתבות
טופס 161
קיבוע זכויות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook Google Plus
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook +Google
© כל הזכויות שמורות לבי. פור יועצי פרישה בע"מ.