|
תקרת פיצויים ו תקרת השלמה לפיצויים
|
|
סעיף 3(ה3)(1א) לפקודת מס הכנסה + סעיף 3(ה3)(1ב) לפקודת מס הכנסה + סעיף 3(ה3)(2) לפקודת מס הכנסה
|
|
(הוראה חדשה, החל מינואר 2017)
(ה3)
(1א)
(א) סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, ל קופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל, סכומים ששולמו כאמור, לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקרן ותיקה, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם.
(ג) החל משנת המס 2018 וב- 1 בינואר של כל שנת מס שלאחר מכן, יתואם הסכום הנקוב בתקרת הפיצויים לפי שיעור עליית השכר הממוצע במשק, כשהוא מעוגל ל- 100 שקלים חדשים.
(1ב) סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה על חשבון השלמה לפיצויים, העולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל, סכומים ששולמו כאמור לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם.
(2)
"מרכיב הפיצויים" – כמשמעותו לפי סעיף 21 לחוק הפיקוח על קופות גמל.
"תקרת השלמה לפיצויים" – הסכום המתקבל מהכפלת תקרת הפיצויים בשנות העבודה אצל אותו מעביד, בניכוי סכומים צבורים החייבים במס ששולמו בידי כל מעבידיו של העובד, בעד שנות העבודה כאמור.
"שנות העבודה" - השנים או החלק היחסי מתוכן, שבהן היה העובד מועסק.
"סכומים צבורים החייבים במס" – סכומים שנצברו במרכיב הפיצויים של עובד בקופת גמל לקצבה, אף אם נמשכו בידי העובד, אשר רואים אותם כהכנסה של העובד לפי פסקה (1א) או (1ב), במועד שקיבל אותם.
"תקרת הפיצויים" - משכורת העובד ביום ההפקדה או 41,500 שקלים חדשים (נכון לשנת 2024), לפי הנמוך.
"משכורת" – כמשמעותה לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, שבשלה שילם המעביד לקופת גמל; (דהיינו המשכורת המבוטחת)
הסברים/הבהרות:
מאחר ומדובר ב"הכנסת עבודה" - זקיפת "השווי למס" בתלוש השכר, של יתרת ההפקדה העולה על התקרה, גוררת אחריה חיוב בדמי ביטוח לאומי ובמס בריאות (בכפוף לתקרה לעניין החבות בדמי ביטוח לאומי) במהלך תקופת העבודה זאת כאשר נכון להיום, ההכנסה מכספי פיצויי פיטורים אינה חייבת בדמי ביטוח וכך גם ההכנסה מפנסיה חודשית החל מגיל הפרישה ובמהלך כל תקופת הפנסיה פטורה מדמי ביטוח.
אנו ממליצים לקרוא גם את המידע בקישורים הבאים תוך דגש על ההבהרה של רשות המסים בנוגע לקרן ותיקה:
"בהתאם לאמור בסעיף 3(ה3)(1א)(ב) לפקודה, מי שהפקיד לקרן ותיקה סכום העולה על התקרה שנקבעה, לא יחויב במס במועד ההפקדה. יובהר, אם הייתה הפקדה נוספת לקופה שאינה קרן ותיקה, יחויב במס במועד ההפקדה ההפרש שבין מלוא הסכום המופקד בקופות הגמל לגבוה מבין התקרה או הסכום המופקד בקרן ותיקה".
|
(הוראה חדשה, החל מינואר 2017)
(ה3)
(1א)
(א) סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, ל קופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל, סכומים ששולמו כאמור, לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקרן ותיקה, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם.
(ג) החל משנת המס 2018 וב- 1 בינואר של כל שנת מס שלאחר מכן, יתואם הסכום הנקוב בתקרת הפיצויים לפי שיעור עליית השכר הממוצע במשק, כשהוא מעוגל ל- 100 שקלים חדשים.
(1ב) סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה על חשבון השלמה לפיצויים, העולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל, סכומים ששולמו כאמור לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם.
(2)
"מרכיב הפיצויים" – כמשמעותו לפי סעיף 21 לחוק הפיקוח על קופות גמל.
"תקרת השלמה לפיצויים" – הסכום המתקבל מהכפלת תקרת הפיצויים בשנות העבודה אצל אותו מעביד, בניכוי סכומים צבורים החייבים במס ששולמו בידי כל מעבידיו של העובד, בעד שנות העבודה כאמור.
"שנות העבודה" - השנים או החלק היחסי מתוכן, שבהן היה העובד מועסק.
"סכומים צבורים החייבים במס" – סכומים שנצברו במרכיב הפיצויים של עובד בקופת גמל לקצבה, אף אם נמשכו בידי העובד, אשר רואים אותם כהכנסה של העובד לפי פסקה (1א) או (1ב), במועד שקיבל אותם.
"תקרת הפיצויים" - משכורת העובד ביום ההפקדה או 41,500 שקלים חדשים (נכון לשנת 2024), לפי הנמוך.
"משכורת" – כמשמעותה לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, שבשלה שילם המעביד לקופת גמל; (דהיינו המשכורת המבוטחת)
הסברים/הבהרות:
מאחר ומדובר ב"הכנסת עבודה" - זקיפת "השווי למס" בתלוש השכר, של יתרת ההפקדה העולה על התקרה, גוררת אחריה חיוב בדמי ביטוח לאומי ובמס בריאות (בכפוף לתקרה לעניין החבות בדמי ביטוח לאומי) במהלך תקופת העבודה זאת כאשר נכון להיום, ההכנסה מכספי פיצויי פיטורים אינה חייבת בדמי ביטוח וכך גם ההכנסה מפנסיה חודשית החל מגיל הפרישה ובמהלך כל תקופת הפנסיה פטורה מדמי ביטוח.
אנו ממליצים לקרוא גם את המידע בקישורים הבאים תוך דגש על ההבהרה של רשות המסים בנוגע לקרן ותיקה:
"בהתאם לאמור בסעיף 3(ה3)(1א)(ב) לפקודה, מי שהפקיד לקרן ותיקה סכום העולה על התקרה שנקבעה, לא יחויב במס במועד ההפקדה. יובהר, אם הייתה הפקדה נוספת לקופה שאינה קרן ותיקה, יחויב במס במועד ההפקדה ההפרש שבין מלוא הסכום המופקד בקופות הגמל לגבוה מבין התקרה או הסכום המופקד בקרן ותיקה".
|
1. סעיפים 3(ה) ו-3(ה3) לפקודת מס הכנסה קובעים כי סכומי ההפרשות ששילם המעסיק לקופת גמל בעבור עובדו, העולים על התקרות
הקבועות בסעיפים כאמור, יראום כהכנסת עבודה של העובד במועד התשלום לקופת הגמל (להלן: "זקיפת ההכנסה"). דין זקיפת ההכנסה הוא כדין הכנסת עבודה החייבת במס לפי
סעיף 2(2) לפקודה, לכל דבר ועניין.
2. ככלל, חישוב זקיפת ההכנסה על ידי המעסיק הינו על בסיס חודשי. יחד עם זאת, לאור השינויים בגובה המשכורת מחודש לחודש מעסיקים יהיו רשאים לערוך
חישוב חודשי מצטבר של זקיפת ההכנסה בהתאם לחודשי העבודה שבעדם בוצעו ההפקדות
באותה שנת מס !
|
|
|
|