דף הבית שירות מלא – בלי לצאת מהבית !
יצירת קשר
לתאום פגישה
1599-500-570
בי. פור תכנון פרישה בע''מ פרישה
 
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

פיצויי פיטורים - תקרה להפקדות מעסיק - לא מעודכן

קו הפרדה אדום

חיוב במס בשלב ההפקדה (הצעת חוק)

  
ראו קישור למאמר מעודכן - פיצויי פיטורים - תקרה להפקדות מעסיק
  
מאת: עו"ד (רו"ח) אמיר גבאי
 
תחילה, מומלץ לקרוא רקע מקדים לעדכון נוסף זה:
 
 
מיסוי כספי פיצויי פיטורים בשלב ההפקדה בקופה - מתוך הצעות לשינויי חקיקה בהתייחס לכספי פיצויי פיטורים - טיוטת הצעות החלטה לממשלה במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו- 2018.
  
 
להלן סקירה תמציתית של העדכון הרלבנטי האחרון, מתוך פרק ג' להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז -2016 -  פיצויי פיטורים :
                  

מתוך דברי ההסבר להצעת החוק:

סעיף 22 כללי –

נכון להיום, ניתנת לעובד הטבת מס במועד הפקדת פיצויי הפיטורים, בלא כל תקרה, הטבה זו עומדת בניגוד לתקרות הקיימות בכל אפיקי החיסכון על כלל הסכומים המופקדים לחיסכון פנסיוני ולחיסכון לטווח זמן בינוני, כך למשל קיימת תקרה להטבת המס להפקדות העובד לתגמולים, להפקדות המעסיק לתגמולים ולהפקדות המעסיק לקרן השתלמות.

מוצע לקבוע בפקודת מס הכנסה תקרה לגבי מתן הטבת המס בשל הפקדת מעסיק לפיצויי פיטורים. כך שעובדים אשר השכר המבוטח שלהם גבוה מ - 3 פעמים השכר הממוצע במשק, קרי כ- 29,100 ש"ח נכון לחודש אוגוסט 2016, ישלמו מס הכנסה על הפקדת המעסיק לפיצויי פיטורים בעד שכר מבוטח שעולה על התקרה האמורה, בהתאם לשיעור המס השולי שלהם......יתרה מזו, יודגש כי המס יופחת מהשכר נטו של העובד ולא מכספי החיסכון שהופקדו בעבורו לחיסכון פנסיוני. עוד מוצע לקבוע כי כספי הפיצויים אשר יופקדו לקופה והם מעל התקרה האמורה, יסווגו כ"תשלומים פטורים".

..... יובהר כי אין בצעד זה שינוי בנוגע לפטור ממס הניתן על משיכת כספי הפיצויים בטרם תקופת הגמלאות. עוד יובהר כי על כספים שהופקדו לקרן ותיקה – קרן פנסיה אשר נסגרה להצטרפות עמיתים חדשים ב- 1995, לא יחול המיסוי האמור.

............
 
(לעניין דברי הביקורת שלנו בהתייחס לשינוי המוצע ראו העתק מכתב שהועבר לאגף התקציבים במשרד האוצר - ביום 07/08/2016 - מכתב הערות לטיוטת הצעות החלטה לממשלה שיעלו לדיון במסגרת הדיונים על תקציב המדינה לשנים 2017 ו- 2018 – "הגדרת כספי הפיצויים ככספי העובד ותיקון עיוותי מס" – עמ' 17, נדגיש כי המכתב נערך בשלבים מוקדמים יותר של החקיקה כאשר המידע שהופץ היה מצומצם יותר והניסוחים היו עמומים יותר ואולם באופן עקרוני לא חל כל שינוי בעמדתנו המוצגת במכתב).
                                
תיקון פקודת מס הכנסה
 
סעיף 22 לפרק ג' המתייחס לפיצויי פיטורים:              

22. בפקודת מס הכנסה –

(1) בסעיף 3, בסעיף קטן (ה3) –  (ואנו מוסיפים: סעיף 3 לפקודת מס הכנסה - "הכנסות אחרות" - הינו סעיף מקור לצורך חיוב ההכנסה במס).

(א) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) (א) סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים, העולים על השיעור להפקדה לפיצויים כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בתקרת הפיצויים, לפי הסכום הנמוך מביניהם, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד בו שולמו לקופות הגמל, סכומים ששולמו כאמור לקופות הגמל, אשר אינם עולים על השיעור להפקדה לפיצויים כשהוא מוכפל כאמור, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רישה, סכומים ששילמו כל מעסיקיו של עובד, בעבורו, לקרן ותיקה, העולים על השיעור להפקדה לפיצויים כשהוא מוכפל בתקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם.

(1ב) סכומים ששילמו כל מעסיקיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה על חשבון השלמה לפיצויים, העולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל, סכומים ששולמו כאמור לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם."
           
(ואנו מוסיפים: מאחר ולפי התיקון המוצע מדובר ב"הכנסת עבודה" - זקיפת "השווי למס" בתלוש השכר, של יתרת ההפקדה העולה על התקרה המוצעת, תגרור אחריה חיוב בדמי ביטוח לאומי ובמס בריאות (בכפוף לתקרה לעניין חבות בדמי ביטוח לאומי) במהלך תקופת העבודה זאת כאשר נכון להיום, ההכנסה מכספי פיצויי פיטורים אינה חייבת בדמי ביטוח וכך גם ההכנסה מפנסיה חודשית החל מגיל הפרישה ובמהלך כל תקופת הפנסיה פטורה מדמי ביטוח).          

(2) בפסקה (2) –

(א) אחרי ההגדרה "השיעור להפקדה" יבוא:

""שיעור ההפקדה לפיצויים" – שיעור ההפקדה המרבי לפיצויים או שיעור ההפקדה לפיצויים בפועל, לפי הנמוך מביניהם.

"שיעור ההפקדה המרבי לפיצויים" – השיעור הקבוע לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל להפקדה על חשבון מרכיב הפיצויים.
 
(ואנו מוסיפים: לעניין השיעור המרבי - שיעור שלא יעלה על השיעור הדרוש לכיסוי התחייבויות המעביד עבור אותו עמית-שכיר לפי חוק פיצויי פיטורים או לפי הסכם עבודה ובלבד שלא יעלה על השיעור על 8.33% מאותה משכורת).

"שיעור ההפקדה לפיצויים בפועל" – השיעור ממשכורתו של העובד שאותו הפקיד המעסיק, בעבור העובד, בקופת הגמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים.

"שיעור ההשלמה לפיצויים" – ההפרש שבין שיעור ההפקדה המרבי לפיצויים לשיעור ההפקדה לפיצויים בפועל.

"שנות העבודה" – השנים או החלק היחסי מתוכן, שבהם היה העובד מועסק.

"מרכיב הפיצויים" – כמשמעותו לפי סעיף 21 לחוק הפיקוח על קופות גמל"

(ב) אחרי ההגדרה "סכום התקרה" יבוא:

""סכומים צבורים החייבים במס" – סכומים שנצברו במרכיב הפיצויים של עובד בקופת גמל לקצבה, אף אם נמשכו בידי העובד, אשר רואים אותם לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב) כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם"

(ג) אחרי ההגדרה "תקרת הכנסה מזכה" יבוא:

""תקרת השלמה לפיצויים" – הסכום הנמוך מבין הסכומים האלה:

(1) הגבוה מבין אלה:

(א) הסכום המתקבל מהכפלת משכורת אחרונה בשנות העבודה אצל אותו מעסיק, בניכוי סכומים צבורים החייבים במס ששולמו בידי אותו מעסיק בעד שנות העבודה כאמור.

(ב) הסכום המתקבל מהכפלת משכורת אחרונה בחודשי העבודה או בחלק היחסי מתוכם, שבהם היה העובד מועסק אצל אותו מעסיק, כשהוא מוכפל בשיעור ההשלמה לפיצויים.

(2) הסכום המתקבל מהכפלת תקרת הפיצויים בשנות העבודה אצל אותו מעסיק, בניכוי סכומים צבורים החייבים במס ששולמו בידי כל מעסיקיו של העובד, בעד שנות העבודה כאמור.

"תקרת פיצויים" – סכום השווה ל- 3 פעמים השכר הממוצע במשק בחודש".
 
(ואנו מוסיפים: כ- 28,392 ש"ח, במונחים של ינואר 2016. נכון לינואר 2016 השכר הממוצע במשק הרלבנטי לעניין סעיף זה בפקודת מס הכנסה היה 9,464 ש"ח).
     
מתוך דברי ההסבר להצעת החוק:

לפסקה 1 –

כיום, במועד הפקדת פיצויי פיטורים לחיסכון פנסיוני של עובד, נהנה העובד מהטבת מס בלא כל תקרה. הטבת מס כאמור שאינה מוגבלת בתקרה היא חריגה ביחס לתקרות הקיימות בכל אפיקי החיסכון הפנסיוני או בחסכונות אחרים לטווחי זמן קצרים יותר.

מוצע לקבוע כי הפקדת מעסיק לפיצויי פיטורים בעבור עובד, תזכה את העובד בהטבת מס עד לתקרה כמפורט להלן. כך, יראו סכומים ששילמו כל מעסיקיו של עובד לקופות גמל לקצבה על חשבון מרכיב הפיצויים בשנת מס מסוימת, העולים על התקרה האמורה, כהכנסת עבודה חייבת במס, במועד שבו שולמו לקופות הגמל. כמו כן, מוצע לקבוע כי יראו בסכומים ששולמו כאמור אשר אינם עולים על התקרה, כהכנסה של העובד במועד שקיבל אותם בהתאם להוראות הדין ערב התיקון.

מוצע לקבוע כי התקרה השנתית להפקדה לפיצויים תעמוד על שיעור ההפקדה הקבוע לפי סעיף 22 לחוק קופות גמל או השיעור ממשכורותו של העובד שאותו הפקיד בפועל המעסיק למרכיב הפיצויים בקופת הגמל לקצבה, לפי הנמוך מביניהם, כשהוא מוכפל במשכורותו של העובד או בסכום השווה לשלוש פעמים השכר הממוצע במשק בחודש, לפי הנמוך מביניהם.

על אף האמור, בעוד שככלל מוצע לקבוע שיראו כספים שהופקדו בעד עובד עובד מעבר לתקרה כהכנסת עבודה של העובד במועד ההפקדה לקופת הגמל ולא במועד קבלתם מהקופה כקצבה או כמענק, מוצע לקבוע כי לגבי קרן פנסיה ותיקה יראו גם סכומים שהפקיד מעסיק מעבר לתקרה כהכנסה רק במועד שבו העובד קיבל אותם מקופת הגמל כקצבה או כמענק, בהתאם להוראות הדין הנהוגות ערב התיקון. יובהר כי לעניין זה יבואו בחשבון רק סכומים ששילמו כל מעסיקיו של עובד בעבורו לקרן ותיקה, ולא לקרן אחרת.

באופן דומה, מוצע לקבוע תקרה לגבי הטבת המס בשל הפקדת מעסיק על חשבון השלמה לפיצויי פיטורים, היינו סכום חד פעמי שמפקיד מעסיק לקופת גמל בעבור עובד לשם השלמת פיצויי הפיטורים שהוא חב בהם בשל שנות עבודה קודמות. המטרה שעומדת בבסיס קביעת התקרה היא שלא למסות את העובד על הפקדות חד פעמיות גדולות, המתרחשות פעמים רבות במועד סיום יחסי העבודה, אלא אם כן הפקדה זו עוברת את התקרות האמורות. עם זאת, מוצע לראות סכומים כאמור אשר אינם עולים על התקרה, כהכנסה של העובד במועד שקיבל אותם.
  
(ואנו מוסיפים: לאור האמור בדברי ההסבר, נראה כי המחוקק מבקש, מצד אחד, "לתת הכשר" פורמלי לפעולות שכבר נעשות בפועל מזה שנים על ידי עובדים ומעסיקים בהמלצת סוכן הביטוח / מנהל ההסדר, במועד סיום יחסי עובד מעביד, דהיינו הכוונה לביצוע הפקדה חד פעמית של כספי פיצוייים לטובת רצף קצבה ומצד שני, להגביל את אותן הפעולות בתקרה.
 
כמו כן, שוב, בדגש על ביצוע פעולות אלו במועד סיום יחסי עובד מעביד, מזוית העובד - 
 
בטווח הבינוני ובטווח הארוך - לעניות דעתנו, בטרם העובד מקבל החלטה לייעד לקצבה כספי פיצויים אלו עליו לשים לב להיבטים נוספים, הן במישור הכלכלי והן במישור המס. עליו להביא בחשבון ולצפות מראש ככל האפשר את ההשלכות של החלטה זו.
 
לדוגמא, במישור הכלכלי - מה מידת האטרקטיביות הכלכלית הטמונה בקבלת קצבה חודשית מכספים אלו, דרך כלל, מתכנית "חדשה" בתנאים "חדשים"...
לדוגמא, במישור המס - מה יהיו השלכות המיסוי במידה ולא יהיה מעוניין בסופו של דבר לקבל קצבה חודשית מכספים אלו. האם זה עלול להרע את מצבו ביחס לחלופות המיסוי האחרות העומדות לבחירתו במעמד עזיבת מקום העבודה ? בהקשר זה להלן שתי דוגמאות (אך לא רק...) להוראות מיסוי העלולות להשפיע "לרעה" על קבלת ההחלטה לייעד כספי פיצויים אלו לרצף קצבה: היוון קצבה הרואים בו חזרה מרצף קצבה - סעיף 9א (ה) (4) לפקודת מס הכנסה, חרטה מרצף קצבה לפי סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה - אופן הטיפול בחרטה מרצף קצבה לפי סעיף 9 (7א) (ז) לפקודת מס הכנסה - חוזר מס הכנסה מס' 3/2011 מיום 01/05/2011.
 
בטווח המיידי - בהנחה שהעובד מעוניין לממש כספי פיצויים אלו במזומן (במעמד סיום יחסי עובד מעביד, רגע לאחר הפקדת הכספים בקופה), האם "קיצור הדרך" בו מעדיפים מעסיקים רבים לנקוט בו, כבר היום, דהיינו לשלוח צ'ק לסוכן הביטוח / למנהל ההסדר ובכך לסיים את "ההתעסקות" עם העובד, יש בו פוטנציאל לפגיעה בעובד בהיבטים נוספים ? כמו לדוגמא, בירוקרטיה מיותרת וזמן המתנה של העובד לקבלת הכספים, שהרי להבדיל מתשלום במזומן ישירות לחשבון הבנק של העובד, תהליך הפקדת הכספים בקופה על ידי המעסיק ומשיכת הכספים מהקופה על ידי העובד, דרך כלל אורך זמן רב יותר. כמו לדוגמא, האם "על הדרך" ישלם העובד לקופה דמי ניהול מיותרים ואולי אף יספוג תשואה שלילית ? האם ישנם ניואנסים נוספים ? כמו לדוגמא, האם בהתייחס לשינוי המוצע לפיו החלק שמעבר לתקרה המוצעת, המופקד בקופה, ייחשב להכנסת עבודה בידי העובד ביום ההפקדה (ראו מעלה התייחסותנו להיבט זה) ישלם העובד על כספי פיצויים אלו דמי ביטוח לאומי ומס בריאות שהיו נחסכים ממנו לו היה מקבל כספי פיצויים אלו באופן ישיר במזומן ?).

  
לעניין זה מוצע לקבוע, כי תקרת ההשלמה לפיצויים תהיה לפי הסכום הנמוך מבין שני הסכומים שלהלן:

(1) הסכום המתקבל מהכפלת משכורתו האחרונה של העובד במספר שנות העבודה או חלקן אצל המעסיק, בניכוי סכומים החייבים במס ששולמו בידי אותו מעסיק בעד שנות העבודה אצלו, עד לתקרה שנקבעה לעניין זה בהתחשב בכל הסכומים ששולמו בעבור העובד על ידי כלל מעסיקיו בתקופה הרלוונטית.

(2) הסכום המתקבל מהכפלת משכורתו האחרונה של העובד במספר חודשי עבודתו או חלק מהם אצל אותו מעסיק, כשהוא מוכפל בהפרש שבין שיעור ההפקדה לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל להפקדה על חשבון מרכיב הפיצויים לשיעור ההפקדה לפיצויים שאותו הפקיד המעסיק בפועל, עד לתקרה שנקבעה לעניין זה בהתחשב בכלל הסכומים ששולמו בעבור העובד על ידי כלל מעסיקיו בתקופה הרלוונטית.

(2) בסעיף 9, בפסקה (7א) –  (ואנו מוסיפים: סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה - "מענק עקב פרישה או מוות").

(א) אחרי פסקת משנה (א) יבוא: (ואנו מוסיפים: סעיף המשנה, המתייחס למקרה פרישה של העובד).

"(א1) סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה, לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב), אשר התקבלו כמענק הון עקב פרישה, ויחולו הוראות אלה:

(1) על ריבית ורווחים אחרים שמקורם בסכומים האמורים, אשר נמשכו מהקופה בידי העובד או בעקבות פטירתו, יוטל מס בשיעור הקבוע לפי סעיף 125ג(ג).
 
(ואנו מוסיפים: להלן שיעור המס לפי סעיף 125ג(ג) לפקודת מס הכנסה: "(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שולמה הריבית על נכס שאינו צמוד למדד, או שהוא צמוד בחלקו לשיעור עליית המדד, כולו או חלקו, או שאינו צמוד למדד עד לפדיון או עד להחזר, תחויב הכנסתו של היחיד מריבית במס בשיעור של 15%. (2) שר האוצר רשאי לשנות בצו את שיעור המס הקבוע בפסקה (1), בהתאם לשינוי במדד".
 
כמו כן, לאור העובדה, כי גם כאן, בדומה להליכי חקיקה קודמים בתחום המיסוי הפנסיוני, שוב, בוחר המחוקק למסות את הרווחים בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי ולא למסות את הרווחים בשיעור של 25% על הרווח הריאלי, נחזור על ההערה שלנו כפי שטרחנו להעלותה בעבר מספר פעמים לפיה: תשלום מס בשיעור מס קבוע של 15% על הרווח הנומינלי זה לא בהכרח ובכל המקרים, יוצא פחות מתשלום מס בשיעור מס קבוע של 25% על הרווח הריאלי. נכון יותר לומר כי עדיפות מסלול מיסוי אחד על משנהו, מושפעת הן מביצועי הקופה בהתאם למסלול ההשקעה בו בחר החוסך (התשואה), הן מדמי הניהול אותם גובה הקופה, והן משיעור עליית המדד במהלך תקופת החיסכון והיחס ביניהם.
 
נוסיף בזהירות כי למיטב הבנתנו, מהרגע שבוצעה "התחשבנות מס" על כספי הפיצויים בקופה (בעת עזיבת מקום העבודה) לא ברור לנו מדוע בוחר המחוקק להתייחס באופן שונה לכספי פיצויים אלו, במקרה שהחוסך מושך את הכספים בהמשך הדרך - בסכום חד פעמי במזומן. נסביר.
 
הוראות סעיף 9א (ה1) לפקודת מס הכנסה מתייחסות לאופן מיסוי הרווחים במקרה של היוון קצבה מוכרת כאשר מקור הכספים הוא: כספי פיצויי פיטורים שהושארו בקופת גמל (לאחר שנוכה מהם המס כחוק בהתאם להוראת פקיד השומה) כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן או כספי מוטבים שהושארו בקופת גמל במקרה פטירתו של העמית, כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן. הוראות סעיף זה מחריגות מהכלל. אופן המיסוי יהיה 25% מהרווח הריאלי ולא 15% מהרווח הנומינלי גם כאשר המשיכה נופלת להגדרת היוון קצבה (מוכרת).
 
 
לאור האמור, לא ברור מדוע לגבי חלק זה של כספי הפיצויים כמוגדר מעלה, מבקש המחוקק לקבוע אופן מיסוי שונה (15% על הרווח הנומינלי ולא 25% על הרווח הריאלי) למרות שמדובר בשני המקרים בכספי פיצויים ששולם עליהם המס...
 
עוד נחדד ונבהיר כי לפי מיטב הבנתנו, מאחר והוראות סעיף משנה זה נוגעות למקרה פרישה של עובד (ולא מקרה מוות של עובד, לו יש התייחסות בסעיף משנה נפרד, כמופיע מטה) הכוונה במילים "או בעקבות פטירתו" היא פטירה של החוסך בחלוף הזמן, לאחר ניתוק יחסי עובד מעביד, במקרה שהכספים נותרו בקופה ולא פטירה של עובד במהלך / תוך תקופת העבודה (כאשר במקרה מוות של מי שמצוי בהסדר של רצף זכויות פיצויים לעניין מעסיקים קודמים או מעסיק אחרון, עולה השאלה האם יחול פטור ממס על הרווחים לפי סעיף סעיף 9(7א)(ב1) לפקודת מס הכנסה ? השכל הישר אומר שכן ואולם בשלב זה לא ניתן לומר זאת בבירור)).

(2) בכל משיכה מהקופה בידי העובד של חלק מהסכומים האמורים יראו כאילו נמשכו גם ריבית ורווחים אחרים כאמור בפסקת משנה (1), בהתאם לחלקם היחסי ביתרה הצבורה.

(3) הסכומים האמורים וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בסכומים אלה, אשר נמשכו מהקופה בידי המעסיק, יחויבו במס כהכנסה בידי המעסיק וינוכה מהם סכום השווה לסכום המתקבל מהכפלת שיעור המס המרבי לפי סעיף 121 בסכומים שנמשכו.
 
(ואנו מוסיפים: דהיינו שיעור המס השולי המקסימלי החל על יחיד בישראל. לאור הן החקיקה הקיימת בתחום דיני עבודה והן השינויים המוצעים בתחום דיני העבודה הרי שהוראה זו נוגעת למקרים חריגים בהם רשאי המעסיק למשוך בחזרה את כספי הפיצויים מהקופה).

(4) סכום שנוכה כאמור בפסקת משנה (3) –

(א) יישאר במרכיב הפיצויים בקופת הגמל של העובד.

(ב) יראו אותו כסכום שהופקד בידי העובד במועד שבו נמשכו הסכומים בידי המעסיק.

(ג) יראו אותו כמס שנוכה במקור לפי סעיף 164, על ידי הקופה, מהכספים ששולמו למעסיק."
 
(ואנו מוסיפים: מאחר וסכומים אלו, לפי התיקון המוצע, נחשבים להכנסת עבודה בידי העובד בעת ההפקדה בקופה ומנוכה מהם מס בהתאם, ישירות ממשכורתו של העובד, במקרה שהמעסיק מושך בחזרה את הכספים, המס המנוכה במקור מהתשלום למעסיק, נותר בקופה בעבור העובד. באופן הזה, מבקש המחוקק "להחזיר" לעובד את המס שנוכה ממשכורתו במקרים בהם מתברר בהמשך כי העובד אינו זכאי לכספים אלו ממעסיקו.
 
האם יש כאן הקבלה מלאה ? בין שיעור המס השולי של העובד (בעת ההפקדה) לבין שיעור המס השולי המקסימלי החל על יחיד בישראל (שנקבע לעניין משיכת כספים על ידי המעסיק) ? ומה לעניין דמי ביטוח לאומי ומס בריאות שנוכו ממשכורתו של העובד בעת ההפקדה מאחר ולפי התיקון המוצע סכומים אלו נחשבים להכנסת עבודה בעת ההפקדה ? כמו כן, לעניות דעתנו, דרושה הבהרה לעניין הקביעה הנוספת, כי יראו את המס שנותר בקופה בעבור העובד, כסכום שהופקד בידי העובד.. למה הכוונה ? מה סיווג הכספים / ההפקדה ? לא ברור עד תום.).
   
מתוך דברי ההסבר להצעת החוק:
      
לפסקה (2) - לפסקת משנה (א)

בשל חיובם של חלק מהסכומים המופקדים בקופת גמל לקצבה במס כבר במועד ההפקדה, מוצע לתקן את סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה ולקבוע שסכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב) כנוסחו המוצע, יהיו פטורים ממס במועד משיכת הסכומים כמענק הון עקב פרישה, ובלבד שנמשכו במועד הפרישה או לאחריו.

פטור זה לא יחול על ריבית ורווחים אחרים שנצברו על הסכומים האמורים במועד משיכת המענק, ועליהם מוצע להטיל מס בשיעור הקבוע בסעיף 125ג(ג) לפקודת מס הכנסה.

במקרים שבהם הכספים נמשכים על ידי המעסיק ולא על ידי העובד, מוצע לקבוע שהסכומים יחויבו במס כהכנסה בידי המעסיק וינוכה מתוכם מס בהתאם לשיעור המס המרבי הקבוע בסעיף 121 לפקודת מס הכנסה. סכום שנוכה כאמור יישאר במרכיב הפיצויים בקופת הגמל של העובד ויראו אותו כסכום שהופקד על ידי העובד במועד שבו נמשכו הסכומים על ידי המעסיק. כמו כן מוצע לקבוע כי סכום שנוכה כאמור יראו בו כמס שנוכה במקור לפי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה, על ידי הקופה, מהכספים ששולמו למעסיק.

(ב) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: (ואנו מוסיפים: סעיף המשנה, המתייחס למקרה מוות של העובד).

"(ב1) סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה, לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב), אשר התקבלו כמענק הון עקב מוות, וכן ריבית וכל רווח אחר הנובעים מהם."
 
(ואנו מוסיפים: מאחר והוראות סעיף משנה זה נוגעות למקרה מוות של עובד (ולא מקרה פרישה של עובד, לו יש התייחסות בסעיף משנה נפרד, כמופיע מעלה) במקרה של פטירה של עובד במהלך / תוך תקופת העבודה (להבדיל ממצב של פטירה של החוסך בחלוף הזמן, לאחר ניתוק יחסי עובד מעביד, במקרה שהכספים נותרו בקופה...) סכומים אלו (כולל הרווחים עד ליום הפטירה של העובד) ישולמו לשאירים בפטור ממס, שימו לב כי לעניין סכומים אלו - אין מגבלה של תקרת פטור מאחר והמס שולם על כספים אלו בעת ההפקדה והרווחים פטורים ממס לפי סעיף זה בשל אירוע הפטירה של העובד, (נוסיף כי במקרה מוות של מי שמצוי בהסדר של רצף זכויות פיצויים לעניין מעסיקים קודמים או מעסיק אחרון, עולה השאלה האם יחול פטור ממס על הרווחים לפי סעיף סעיף 9(7א)(ב1) לפקודת מס הכנסה ? השכל הישר אומר שכן ואולם בשלב זה לא ניתן לומר זאת בבירור)).
 
מתוך דברי ההסבר להצעת החוק:
      
לפסקה (2) - לפסקת משנה (ב)

מוצע לקבוע שסכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב) כנוסחו המוצע, אשר התקבלו כמענק הון עקב מוות, וכן ריבית וכל רווח אחר הנובעים מהם שנצברו עד לאירוע הפטירה, יהיו פטורים ממס.

(ג) לעניין סעיף (ג) ראה קישור למאמר: תקרה לרצף קצבה אוטומטי בעת סיום יחסי עבודה - מתוך פרק ג' להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז -2016 - פיצויי פיטורים.
          
מתוך דברי ההסבר להצעת החוק:
      
לפסקה (2) - לפסקת משנה (ג) - לעניין סעיף (ג) ראה קישור למאמר: תקרה לרצף קצבה אוטומטי בעת סיום יחסי עבודה - מתוך פרק ג' להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז -2016 - פיצויי פיטורים.

(3) בסעיף 9א(א), בהגדרה "תשלומים פטורים" – (ואנו מוסיפים: סעיף 9א לפקודת מס הכנסה - "פטור לקיצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקיצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה").

(א) בפסקה (1), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:

"(ג) על ידי מעסיקיו של עובד, בעבור העובד, למרכיב הפיצויים, אשר ראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב)."

(ב) בהגדרות "מרכיב תגמולי העובד" ו- "מרכיב תגמולי המעביד", לפני ""מרכיב תגמולי העובד"" יבוא ""מרכיב הפיצויים"".
         
מתוך דברי ההסבר להצעת החוק:   

לפסקה (3)

בשל הוספת סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב) כאמור לעיל, ובשל חיובם של חלק מהסכומים המופקדים בקופת גמל לקצבה במס כבר במועד ההפקדה, מוצע לתקן את סעיף 9א לפקודת מס הכנסה, שעניינו מתן פטור לקצבה המשתלמת מאת מעסיק או קופת גמל, ולקבוע כי סכומים ששולמו על ידי מעסיקיו של עובד, בעבור העובד, למרכיב הפיצויים, אשר ראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב), יוגדרו כ"תשלומים פטורים" לעניין סעיף 9א לפקודה.

הגדרתם של הסכומים האמורים כתשלומים פטורים כאמור, ובכפוף למילוי התנאים הנוספים הקבועים בסעיף 9א לפקודה, מזכה את העובד בפטור ממס על חלק הקצבה הנובע מאותם סכומים, לרבות חלק הקצבה הנובע מריבית ורווחים אחרים שנצברו על סכומים אלה.
 
(ואנו מוסיפים:
 
הוראות אלו נוגעות לפטור ממס על "קצבה מוכרת". הן מרחיבות את הכללים גם על סכומים אלו (מטרתן מניעת כפל מס ועידוד משיכת הכספים כקצבה חודשית).
 
לעניות דעתנו, היה מקום במסגרת דברי ההסבר לסעיף זה בהצעת החוק לחדד ולהדגיש כי ככל שבוחרים שלא למשוך את הכספים כקצבה חודשית (מוכרת) אלא בסכום חד פעמי במזומן, בכל שלב, גם במהלך תקופת הפנסיה, הרווחים שנצברו ימוסו בהתאם להוראות הספציפיות במסגרת סעיף 9(7א) לפקודה, כמופיע מעלה ולא לפי כל הכללים הנוגעים להיוון קצבה מוכרת והיוון קצבה בכלל - ככל שזו כוונת המחוקק - שנכון להיום, אינה ברורה באופן חד משמעי ונראה כי קיימת סתירה בין הסעיפים בפקודה, נוסיף כי נציגי רשות המסים העדיפו בשלב זה שלא להשיב על עניין ספיצי זה כאשר פנינו בבקשה להבהרה, ייאמר לזכותם כי העדר המענה נומק על ידם,  כי לשיטתה, היא אינה רואה איך, באופן מעשי, זה משנה לעניין חבות המס בפועל. אנחנו חושבים אחרת.
 
מדוע מנגנון של קצבה מוכרת אינו מהווה פיצוי ראוי לעומת המצב הנוכחי ?

די בכך שנשווה את שיעור המס השולי של העובד במהלך תקופת העבודה לעומת שיעור המס השולי שלו, הצפוי לו, במהלך תקופת הפנסיה בה הכנסתו צפויה להיות קטנה יותר, די בכך שנזכיר את החיוב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות במהלך תקופת העבודה (בכפוף לתקרה לעניין חבות בדמי ביטוח לאומי) לעומת פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות במהלך תקופת הפנסיה החל מגיל הפרישה או לעומת העדר החיוב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות הכנסה ממענק פרישה או מפיצויי פיטורים ! גם מנגנון של מיסוי על הרווח בלבד אינו מהווה פיצוי לעומת המצב הנוכחי ואין צורך להרחיב, זה עניין של חשבון פשוט, עיקרון הריבית דה ריבית, תשלום מס היום מול תשלום מס בעתיד, וכן פוטנציאל למימוש פטורים שונים בהמשך הדרך לרבות במקרים של נכות או פטירה.

מעבר לאמור, מיסוי כספי פיצויים כבר בשלב ההפקדה בקופה יביא לכך כי יותר ויותר עובדים העוזבים מקום עבודתם כבר במעמד עזיבת מקום העבודה יבקשו למשוך במזומן את כספי הפיצויים עליהם כבר שילמו את המס... ברור כשמש שצעד נוסף זה של משרד האוצר מטרתו היחידה הינה גביית מס נוסף ואינו מעודד הגדלת החיסכון ושמירה עליו לתקופת הפנסיה.

עבור עובדים צעירים, הכורעים נטל נטל המשכנתא ודאגתם נתונה למחר בבוקר, האפשרות לקבל קצבה "מוכרת" בעוד שנים רבות, עם יציאתם לפנסיה, אינה מהווה תמריץ ממשי להשארת הכספים הנזילים בקופה בעת עזיבת מקום עבודה, לבטח כאשר חלק מהם מובטל מעבודה לתקופה ממושכת, עד מציאת מקום עבודה חדש. כמו כן, בשל תחושת אי הודאות (האובייקטיבית או הסובייקטיבית, זה לא משנה...) השוררת בקרב עובדים צעירים בקשר לעתיד החיסכון הפנסיוני שלהם ובטחונו, חדשות לבקרים אני שומע את המשפט הבא: "עדיף שהכסף יהיה אצלי מאשר אצלם...". ולכן, זהו צעד המקטין עוד יותר את החיסכון לפנסיה, נקודה).
          
(4) בסעיף 120א, בהגדרה "הנחות סוציאליות", במקום "סכומי הפטור של מענק פרישה או מענק מוות על פי סעיף 9(7א)" יבוא "הסכומים הנקובים בסעיף 9(7א)".
 
 
 
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ . במסגרת המאמר מובאות דעה אישית ופרשנות אישית בלבד של כותב המאמר. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד.



 
 
קביעת תקרה להפקדה שוטפת במרכיב הפיצויים - מתוך "לוח העזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה" לחודש ינואר 2017 ואילך שהפיצה רשות המסים בתחילת חודש ינואר 2017 - עמוד מס' 4
 
קביעת תקרה להשלמת התחייבות בהתאם לחוק פיצויי פיטורים - מתוך "לוח העזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה" לחודש ינואר 2017 ואילך שהפיצה רשות המסים בתחילת חודש ינואר 2017 - עמוד מס' 4
 
מדחי לדחי - די בלצפות בדיון ובלהקשיב לו, שהתקיים בועדת הכספים בנושא מיסוי כספי הפיצויים בשלב ההפקדה על מנת להתרשם איך מנהלים במדינתנו שיח צעקני, לא תרבותי, שאין בו תרומה עניינית ובעיקר לא ניכר בו ידע מקצועי, בנושא כל כך מהותי, עד כמה פקידי האוצר מנותקים מהמציאות ולא פועלים בשקיפות ועד כמה חברי הכנסת שאמורים בסופו של דבר להצביע בעד או נגד השינויים לא מבינים על מה הם מדברים ואמירותיהם רצופות שגיאות יסודיות: פרק ג` כולו (פיצויי פיטורים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע”ז-2016 - דיון ועדת הכספים - יום שלישי, 15 בנובמבר 2016, י"ד בחשון תשע"ז, בשעה 10:00 - דיון ועדת הכספים - מיסוי הפקדת כספי פיצויים. למזלנו, עם כל בורותם של חברי הכנסת בנושא זה, לעת עתה, הם נגד השינויים המוצעים ולא בעדם.
  דף קודם  
הדפס את המאמר
מחשבונים
טפסים
פיצויי פיטורין
מצגות
מאמרים
פיטורין והתפטרות
קיבוע זכויות
טופס 161
כתבות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

קו הפרדה אדום
תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook
© כל הזכויות שמורות ל בי. פור תכנון פרישה בע"מ.