הכלל לעניין מיסוי הפקדה שוטפת לטובת רכיב פיצויים:
סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, ל קופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל (A).
החל משנת המס 2018 וב- 1 בינואר של כל שנת מס שלאחר מכן, יתואם הסכום הנקוב בתקרת הפיצויים לפי שיעור עליית השכר הממוצע במשק, כשהוא מעוגל ל- 100 שקלים חדשים.
החריג לכלל:
סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקרן ותיקה, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם. (ולא במועד ששולמו!).
נוסחה:
(A = P - MIN(G,T
לעניין הפקדה שוטפת לפיצויים, הנוסחה המוצגת הינה במונחים שנתיים, כלומר באופן שוטף, בכל שנה, המעסיק יכול להפקיד בעבור העובד, כספי פיצויים בקופת גמל לקצבה, ללא ניכוי מס במקור מהתשלומים, עד גובה משכורת אחת של העובד בכל שנה או 41,500 שקלים חדשים (נכון לשנת 2024) - הנמוך מביניהם ! לעניין מונחים חודשיים יש להכפיל זאת ב- 8.33% (1/12).
הגדרות:
סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון "מרכיב הפיצויים" (P) – נתון עזר (תוספת שלנו לצורך הנוסחה).
"מרכיב הפיצויים" (F) – כמשמעותו לפי סעיף 21 לחוק הפיקוח על קופות גמל.
"תקרת פיצויים" (H) – משכורת העובד ביום ההפקדה (G) או 41,500 שקלים חדשים (נכון לשנת T) ,(2024) לפי הנמוך".
"משכורת" (G) - כמשמעותה לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, שבשלה שילם המעביד לקופת גמל (דהיינו המשכורת המבוטחת).
"השכר הממוצע במשק" (M) - השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח לפי סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, כפי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי.
בעריכת: עו"ד (רו"ח) אמיר גבאי
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. במסגרת המאמר מובאות דעה אישית ופרשנות אישית בלבד של כותב המאמר. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד.
|
הכלל לעניין מיסוי הפקדה שוטפת לטובת רכיב פיצויים:
סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, ל קופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל (A).
החל משנת המס 2018 וב- 1 בינואר של כל שנת מס שלאחר מכן, יתואם הסכום הנקוב בתקרת הפיצויים לפי שיעור עליית השכר הממוצע במשק, כשהוא מעוגל ל- 100 שקלים חדשים.
החריג לכלל:
סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקרן ותיקה, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם. (ולא במועד ששולמו!).
נוסחה:
(A = P - MIN(G,T
לעניין הפקדה שוטפת לפיצויים, הנוסחה המוצגת הינה במונחים שנתיים, כלומר באופן שוטף, בכל שנה, המעסיק יכול להפקיד בעבור העובד, כספי פיצויים בקופת גמל לקצבה, ללא ניכוי מס במקור מהתשלומים, עד גובה משכורת אחת של העובד בכל שנה או 41,500 שקלים חדשים (נכון לשנת 2024) - הנמוך מביניהם ! לעניין מונחים חודשיים יש להכפיל זאת ב- 8.33% (1/12).
הגדרות:
סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון "מרכיב הפיצויים" (P) – נתון עזר (תוספת שלנו לצורך הנוסחה).
"מרכיב הפיצויים" (F) – כמשמעותו לפי סעיף 21 לחוק הפיקוח על קופות גמל.
"תקרת פיצויים" (H) – משכורת העובד ביום ההפקדה (G) או 41,500 שקלים חדשים (נכון לשנת T) ,(2024) לפי הנמוך".
"משכורת" (G) - כמשמעותה לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, שבשלה שילם המעביד לקופת גמל (דהיינו המשכורת המבוטחת).
"השכר הממוצע במשק" (M) - השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח לפי סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, כפי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי.
בעריכת: עו"ד (רו"ח) אמיר גבאי
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. במסגרת המאמר מובאות דעה אישית ופרשנות אישית בלבד של כותב המאמר. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. |
|