|
רצף זכויות פיצויים - תיקון 173 לפקודת מס הכנסה
|
|
חוזר מס הכנסה מס' 4/2011 מיום 08/05/2011
הוראות ודוגמאות שפרסמה רשות המסים - המתייחסות לאופן החישוב של התקרה לרצף זכויות פיצויים
|
|
הערה חשובה:
אמיר גבאי
רואה חשבון
להלן החוזר בנוסח הסופי (לאחר התיקון לחוזר) :
ד' אייר תשע"א
08 מאי 2011
חוזר מס הכנסה מס' 4/2011 – רשות המסים
בנושא: תיקון 173 לפקודת מס הכנסה
1. רקע כללי
1.1. במסגרת תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל), תשס"ה – 2005 (להלן: "תיקון 3 לחוק קופות הגמל" או "תיקון 3") שתחולתו מיום 1 בינואר 2008, חלו שינויים משמעותיים בענף הפנסיה וקופות הגמל בישראל ובינהם: ביטול האפשרות להפקיד כספים בקופת גמל לצורך תגמולים, ביטול האפשרות להפקיד או להשאיר פיצויי פרישה העומדים לזכות העובד בקופה אישית לפיצויים, מתן אפשרות להעברת קופות גמל לקצבה מחברה מנהלת אחת למשניה (ניוד החיסכון הפנסיוני), וחיוב מעסיקים לבצע הפקדות לטובת העובדים בקופות גמל לקצבה (פנסיית חובה). עוד יצוין כי במסגרת תיקון 3, נקבעו למעשה שני סוגי קופות גמל לקצבה:
· קופת גמל משלמת לקצבה - קופה שתשלם קצבה למבוטחיה באופן ישיר.
· קופת גמל לא משלמת לקצבה - קופה שלא ניתן למשוך ממנה כספים באופן ישיר (למעט כספי פיצויים) אלא לאחר העברת הכספים שנצברו בה לקופת גמל משלמת לקצבה.
1.2. סעיף 9(7א)(א)(4)(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), כנוסחו ערב תיקון 173 לפקודה1, קבע כי אדם שפרש מעבודתו ועמדו לזכותו כספי פרישה יוכל לבחור להשאירם בקופה לפיצויים (קופה אישית לפיצויים), או להפקידם בקופה לפיצויים כאמור ללא כל מגבלת סכום, ובתנאי שתוך שנה מפרישתו החל לעבוד אצל מעביד אחר שמפקיד לקופה שבה הופקדו כספי הפרישה (להלן: "רצף פיצויים").
1.3. במסגרת תיקון 3 לחוק קופות הגמל, בוטלה כאמור האפשרות להפקיד או להשאיר פיצויי פרישה העומדים לזכות העובד בקופה אישית לפיצויים, וזאת במטרה להסית את כספי הפיצויים למכשיר קצבתי, כאשר במועד הפרישה יוכל הפורש לבחור בין משיכה של סכום הוני או השארת הכספים למטרת קצבה (בכפוף להוראות סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה).
1.4. יוצא איפה, כי החל מתיקון 3 לא ניתן לאשר יותר רצף פיצויים, וסעיף 9(7א)(א)(4)(א) לפקודה, הופך לריק מתוכן, שהרי אין אפשרות לקיים את תנאי רצף הפיצויים היות ועובד שעזב והחל לעבוד אצל מעביד אחר, לא יוכל להפקיד בקופת גמל אישית לפיצויים בשל ביטול מסלול הפקדות זה, במסגרת תיקון 3.
_____________________________
1 חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 173), התשע – 2009.
2. תיקון 173 לפקודה
במסגרת תיקון 173 לפקודה, עודכנו ההוראות הקשורות ברצף פיצויים כפי שנקבעו במסגרת סעיף 9(7א) לפקודה, והותאמו למציאות שנוצרה בעקבות תיקון 3 לחוק קופות הגמל. בהתאם לכך, נערכו מס' שינויים/תיקונים בסעיפי הפקודה הרלוונטיים, ובינהם:
2.1. מחיקת המונח "קופת גמל לתגמולים" ממרבית הסעיפים בשל כך שהחל משנת המס 2008 לא מאושרות קופות גמל מסוג זה.
2.2. מחיקת המונח "קופת גמל לפיצויים" והחלפתו במונח "מרכיב הפיצויים בקופות גמל לקצבה".
2.3. תיקון סעיף 9(7א)(א)(4)(א) לפקודה, כך שרצף פיצויים יאושר במידה וכספי הפרישה יופקדו במרכיב הפיצויים שבקופת גמל לקצבה. במקביל נקבע בסעיף סכום מרבי אותו ניתן לייעד לרצף פיצויים. סכום זה המוגדר בסעיף "סכום התקרה", הינו בגובה סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק (כהגדרת מונח זה בסעיף 3(ה3) לפקודה), כשהוא מוכפל במספר שנות העבודה אצל המעביד ממנו פורש העובד, בצירוף הסכום הנדרש לכיסויי התחייבויות אותו מעביד בעבור אותו עובד לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.
2.4. סכומים אשר חורגים מסכום התקרה (להלן: "החלק החייב"), יראו אותם כאילו התקבלו בידי העובד ועל כן ימוסו כמענק פרישה חייב. יובהר כי לעניין חישוב החלק החייב וסכום התקרה כהגדרתו בסעיף 9(7א)(א)(4)(א) לפקודה, יובא בחשבון הסכום שנצבר בקופת הפיצויים לרבות ריבית ורווחים, ובלבד שלא יופקדו כספים מעבר לשיעור של 8.33% מהשכר כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964. (ראו דוגמא מס' 3 בנספח א' הרצ"ב).
יצוין בזאת, כי בשאילתות השע"מ מובאות כבר בחשבון הוראות חוזר זה.
בברכה,
רשות המיסים בישראל
נספח א' לחוזר מס הכנסה מס' 4/2011 – רשות המסים
בנושא: תיקון 173 לפקודת מס הכנסה
נתונים כללים:
-
הדוגמאות שלהלן מתייחסות לחישוב סכום התקרה בשנת 2010.
-
ארבע פעמים השכר הממוצע במשק כהגדרת המונח בסעיף 3 (ה3) לפקודה בשנת 2010 – 32,060 ₪.
דוגמא מס' 1
|
נתונים |
ותק בעבודה: |
20 שנה |
|
שכר חודשי אחרון: |
28,440 ₪ |
|
הסכום הצבור בקופת הפיצויים: |
554,000 ₪ |
|
חישוב ביחס לנתוני הדוגמא |
חבות הפיצויים |
568,800 |
= 28,440 *20 |
פיצויים צבורים |
(554,000) |
|
השלמה לכיסוי התחייבות המעביד |
14,800 |
|
|
|
|
|
641,200 |
= 32,060 *20 |
|
14,800 |
|
סכום התקרה |
656,000 |
|
דוגמא מס' 2
|
נתונים |
ותק בעבודה: |
20 שנה |
|
שכר חודשי אחרון: |
28,440 ₪ |
|
הסכום הצבור בקופת הפיצויים: |
0 ₪ |
|
חישוב ביחס לנתוני הדוגמא |
חבות הפיצויים |
568,800 |
= 28,440 *20 |
פיצויים צבורים |
(0) |
|
השלמה לכיסוי התחייבות המעביד |
568,800 |
|
|
|
|
|
641,200 |
= 32,060 *20 |
|
568,800 |
|
סכום התקרה |
1,210,000 |
|
דוגמא מס' 3
|
נתונים |
ותק בעבודה: |
20 שנה |
|
שכר חודשי אחרון: |
28,440 ₪ |
|
|
|
|
הסכום הצבור בקופת הפיצויים: |
600,000 ₪ |
|
תוספת מזומן שניתנה מהמעביד |
850,000 ₪ |
|
סה"כ |
1,450,000 ₪ |
|
חישוב ביחס לנתוני הדוגמא |
חבות הפיצויים |
568,800 |
= 28,440 *20 |
פיצויים צבורים |
(600,000) |
|
השלמה לכיסוי התחייבות המעביד |
0 |
|
|
|
|
|
641,200 |
= 32,060 *20 |
|
600,000 |
|
סכום התקרה |
1,241,200 |
|
|
|
|
|
|
|
יאושר לרצף פיצויים |
1,241,200 |
|
יחויב במס |
208,800 |
= 1,241,200 – 1,450,000 |
|
הערה חשובה:
אמיר גבאי
רואה חשבון
להלן החוזר בנוסח הסופי (לאחר התיקון לחוזר) :
ד' אייר תשע"א
08 מאי 2011
חוזר מס הכנסה מס' 4/2011 – רשות המסים
בנושא: תיקון 173 לפקודת מס הכנסה
1. רקע כללי
1.1. במסגרת תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל), תשס"ה – 2005 (להלן: "תיקון 3 לחוק קופות הגמל" או "תיקון 3") שתחולתו מיום 1 בינואר 2008, חלו שינויים משמעותיים בענף הפנסיה וקופות הגמל בישראל ובינהם: ביטול האפשרות להפקיד כספים בקופת גמל לצורך תגמולים, ביטול האפשרות להפקיד או להשאיר פיצויי פרישה העומדים לזכות העובד בקופה אישית לפיצויים, מתן אפשרות להעברת קופות גמל לקצבה מחברה מנהלת אחת למשניה (ניוד החיסכון הפנסיוני), וחיוב מעסיקים לבצע הפקדות לטובת העובדים בקופות גמל לקצבה (פנסיית חובה). עוד יצוין כי במסגרת תיקון 3, נקבעו למעשה שני סוגי קופות גמל לקצבה:
· קופת גמל משלמת לקצבה - קופה שתשלם קצבה למבוטחיה באופן ישיר.
· קופת גמל לא משלמת לקצבה - קופה שלא ניתן למשוך ממנה כספים באופן ישיר (למעט כספי פיצויים) אלא לאחר העברת הכספים שנצברו בה לקופת גמל משלמת לקצבה.
1.2. סעיף 9(7א)(א)(4)(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), כנוסחו ערב תיקון 173 לפקודה1, קבע כי אדם שפרש מעבודתו ועמדו לזכותו כספי פרישה יוכל לבחור להשאירם בקופה לפיצויים (קופה אישית לפיצויים), או להפקידם בקופה לפיצויים כאמור ללא כל מגבלת סכום, ובתנאי שתוך שנה מפרישתו החל לעבוד אצל מעביד אחר שמפקיד לקופה שבה הופקדו כספי הפרישה (להלן: "רצף פיצויים").
1.3. במסגרת תיקון 3 לחוק קופות הגמל, בוטלה כאמור האפשרות להפקיד או להשאיר פיצויי פרישה העומדים לזכות העובד בקופה אישית לפיצויים, וזאת במטרה להסית את כספי הפיצויים למכשיר קצבתי, כאשר במועד הפרישה יוכל הפורש לבחור בין משיכה של סכום הוני או השארת הכספים למטרת קצבה (בכפוף להוראות סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה).
1.4. יוצא איפה, כי החל מתיקון 3 לא ניתן לאשר יותר רצף פיצויים, וסעיף 9(7א)(א)(4)(א) לפקודה, הופך לריק מתוכן, שהרי אין אפשרות לקיים את תנאי רצף הפיצויים היות ועובד שעזב והחל לעבוד אצל מעביד אחר, לא יוכל להפקיד בקופת גמל אישית לפיצויים בשל ביטול מסלול הפקדות זה, במסגרת תיקון 3.
_____________________________
1 חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 173), התשע – 2009.
2. תיקון 173 לפקודה
במסגרת תיקון 173 לפקודה, עודכנו ההוראות הקשורות ברצף פיצויים כפי שנקבעו במסגרת סעיף 9(7א) לפקודה, והותאמו למציאות שנוצרה בעקבות תיקון 3 לחוק קופות הגמל. בהתאם לכך, נערכו מס' שינויים/תיקונים בסעיפי הפקודה הרלוונטיים, ובינהם:
2.1. מחיקת המונח "קופת גמל לתגמולים" ממרבית הסעיפים בשל כך שהחל משנת המס 2008 לא מאושרות קופות גמל מסוג זה.
2.2. מחיקת המונח "קופת גמל לפיצויים" והחלפתו במונח "מרכיב הפיצויים בקופות גמל לקצבה".
2.3. תיקון סעיף 9(7א)(א)(4)(א) לפקודה, כך שרצף פיצויים יאושר במידה וכספי הפרישה יופקדו במרכיב הפיצויים שבקופת גמל לקצבה. במקביל נקבע בסעיף סכום מרבי אותו ניתן לייעד לרצף פיצויים. סכום זה המוגדר בסעיף "סכום התקרה", הינו בגובה סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק (כהגדרת מונח זה בסעיף 3(ה3) לפקודה), כשהוא מוכפל במספר שנות העבודה אצל המעביד ממנו פורש העובד, בצירוף הסכום הנדרש לכיסויי התחייבויות אותו מעביד בעבור אותו עובד לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.
2.4. סכומים אשר חורגים מסכום התקרה (להלן: "החלק החייב"), יראו אותם כאילו התקבלו בידי העובד ועל כן ימוסו כמענק פרישה חייב. יובהר כי לעניין חישוב החלק החייב וסכום התקרה כהגדרתו בסעיף 9(7א)(א)(4)(א) לפקודה, יובא בחשבון הסכום שנצבר בקופת הפיצויים לרבות ריבית ורווחים, ובלבד שלא יופקדו כספים מעבר לשיעור של 8.33% מהשכר כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964. (ראו דוגמא מס' 3 בנספח א' הרצ"ב).
יצוין בזאת, כי בשאילתות השע"מ מובאות כבר בחשבון הוראות חוזר זה.
בברכה,
רשות המיסים בישראל
נספח א' לחוזר מס הכנסה מס' 4/2011 – רשות המסים
בנושא: תיקון 173 לפקודת מס הכנסה
נתונים כללים:
-
הדוגמאות שלהלן מתייחסות לחישוב סכום התקרה בשנת 2010.
-
ארבע פעמים השכר הממוצע במשק כהגדרת המונח בסעיף 3 (ה3) לפקודה בשנת 2010 – 32,060 ₪.
דוגמא מס' 1
|
נתונים |
ותק בעבודה: |
20 שנה |
|
שכר חודשי אחרון: |
28,440 ₪ |
|
הסכום הצבור בקופת הפיצויים: |
554,000 ₪ |
|
חישוב ביחס לנתוני הדוגמא |
חבות הפיצויים |
568,800 |
= 28,440 *20 |
פיצויים צבורים |
(554,000) |
|
השלמה לכיסוי התחייבות המעביד |
14,800 |
|
|
|
|
|
641,200 |
= 32,060 *20 |
|
14,800 |
|
סכום התקרה |
656,000 |
|
דוגמא מס' 2
|
נתונים |
ותק בעבודה: |
20 שנה |
|
שכר חודשי אחרון: |
28,440 ₪ |
|
הסכום הצבור בקופת הפיצויים: |
0 ₪ |
|
חישוב ביחס לנתוני הדוגמא |
חבות הפיצויים |
568,800 |
= 28,440 *20 |
פיצויים צבורים |
(0) |
|
השלמה לכיסוי התחייבות המעביד |
568,800 |
|
|
|
|
|
641,200 |
= 32,060 *20 |
|
568,800 |
|
סכום התקרה |
1,210,000 |
|
דוגמא מס' 3
|
נתונים |
ותק בעבודה: |
20 שנה |
|
שכר חודשי אחרון: |
28,440 ₪ |
|
|
|
|
הסכום הצבור בקופת הפיצויים: |
600,000 ₪ |
|
תוספת מזומן שניתנה מהמעביד |
850,000 ₪ |
|
סה"כ |
1,450,000 ₪ |
|
חישוב ביחס לנתוני הדוגמא |
חבות הפיצויים |
568,800 |
= 28,440 *20 |
פיצויים צבורים |
(600,000) |
|
השלמה לכיסוי התחייבות המעביד |
0 |
|
|
|
|
|
641,200 |
= 32,060 *20 |
|
600,000 |
|
סכום התקרה |
1,241,200 |
|
|
|
|
|
|
|
יאושר לרצף פיצויים |
1,241,200 |
|
יחויב במס |
208,800 |
= 1,241,200 – 1,450,000 |
|
|
|
|
|