|
|
מסלולים למיסוי הכנסות מדמי שכירות I שכר דירה
|
 |
פטור ממס על שכר דירה עד לתקרה או "להתנדב" לשלם 10% מס מהשקל הראשון ? מה יותר כדאי ?
|
|
|
|
|
לא מעט אנשים, בייחוד כאשר הם פורשים מהעבודה ומקבלים לידיהם סכומי כסף גדולים כגון מענק פרישה ופיצויי פיטורים על עשרות שנים של עבודה, בוחרים להדיר רגליהם משוק ההון ומעדיפים להשקיע את כספם בדירת מגורים אחת או יותר, הן כהשקעה לטווח ארוך שחלק ממנה עתיד בסופו של דבר לעבור לדורות הבאים והן כיצירת מקור חשוב וחיוני להכנסה חודשית שוטפת בתקופת הפנסיה.
מנגד, מעט מאוד אנשים מקדישים את תשומת הלב הראויה לתכנון המס על הכנסות אלו ואינם מודעים לדרכים הלגיטימיות הקיימות על פי החוק, איך ניתן לשלם פחות מס על ההכנסות, שכל כך חשובות בתקופת הפנסיה.
במאמר זה נציג בפניכם את האפשרויות השונות לאופן החישוב והחיוב של המס על ההכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירת מגורים ואף נביא דוגמאות לאופן החישוב. קריאה פוריה ומועילה !
אפשרות א' - מסלול פטור
חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), תש"ן-1990 קובע כי יחיד שהיו לו בשנת המס, הכנסות מהשכרת דירות מגורים (דהיינו אחת או יותר, זה לא משנה כמה דירות...), יהיה פטור ממס על אותן ההכנסות, בתנאי שסך כל ההכנסות מהשכרת דירות מגורים אינו עולה על 5,654 ש"ח לחודש נכון לשנת המס 2024 בלבד. (5,470 ש"ח לחודש - נכון לשנת המס 2023). (זוהי למעשה תקרת הפטור על הכנסות מהשכרת דירות מגורים בישראל).
התנאים לפטור:
(א) הפטור ממס יחול רק בתנאי שמדובר בהכנסות מהשכרת דירת מגורים כהגדרתה בחוק: "דירת מגורים" – דירה בישראל, או באזור כהגדרתו בסעיף 3א לפקודת מס הכנסה (דהיינו יהודה ושומרון...), או חלק מדירה כאמור, המיועדת לשמש לפי טיבה למגורים, למעט דירה הרשומה או שיש לרשמה בפנקסים שחייבים לנהל לגבי הכנסת המשכיר מעסק.
(ב) יש לשים לב גם להגדרת ההכנסות מהשכרת דירות מגורים כפי שמופיעה בחוק: "דמי שכירות" – דמי שכירות מהשכרת דירת מגורים אחת או יותר המשמשת למגורים לשוכר שהוא יחיד (או לשוכר שהוא חבר-בני-אדם שקבע לענין זה נציב מס הכנסה בהודעה שפורסמה ברשומות, לאחר שנחה דעתו כי עיקר פעילותו היא למטרות מתן דיור לזכאים שקבע משרד הבינוי והשיכון, לקליטת עליה, לבריאות או לסעד, והוא שוכר את הדירה כדי להשכירה למטרה כאמור ליחיד שאינו עובד באותו חבר-בני-אדם, ובלבד שהפעילות האמורה של החבר אינה למטרת ריווח).
(ג) הפטור ממס יחול רק אם יש בידי המשכיר מסמך החתום על ידי השוכר בו השוכר מאשר כי הדירה משמשת לו למגורים בלבד. (כאן המקום להעיר כי כאשר יש חוזה שכירות חתום ובדרך כלל אחד מסעיפיו הינו הצהרת השוכר כי הדירה משמשת לו למגורים בלבד הרי שהמשכיר עומד בתנאים לפטור ממס ואולם אנו נתקלים פעמים רבות (מדיי) בפורשים שאין להם ביד חוזה שכירות חתום ובתוקף מול השוכרים להם הם משכירים את הדירה וצריך לדעת שבמקרים כאלה המשכיר חשוף למצב בו פקיד השומה, במסגרת הגשת הדוח השנתי למס הכנסה עשוי שלא לאשר למשכיר את הפטור ממס ! לכן, הן מהסיבה הזו והן מסיבות אחרות שאין צורך לפרטן - היו מסודרים ! דאגו שיהיה לכם חוזה שכירות חתום בתוקף !).
(ה) יש לשים לב כי יראו כהכנסת היחיד גם הכנסה מהשכרת דירת מגורים של בן זוגו המתגורר עמו או של ילדו עד גיל שמונה עשרה.
מה קורה כאשר יש לנו הכנסות מהשכרת דירות מגורים מעל התקרה ?
יחיד שהיו לו בשנת המס הכנסות מהשכרת דירות מגורים, מעל התקרה, יהיה פטור ממס על ההכנסות מהשכרת דירות מגורים עד לגובה "התקרה המתואמת" בלבד ! דהיינו הוא יהנה מפטור מופחת – תקרת הפטור לאחר שהופחת ממנה ההפרש שבין סך ההכנסות מהשכרת דירות מגורים לבין תקרת הפטור. זאת אומרת, ככל שההכנסות מהשכרת דירות מגורים גבוהות יותר – כך הפטור ממס קטן יותר. נמחיש את אופן החישוב בדוגמאות שנביא בהמשך המאמר.
מה לגבי ההפרש החייב במס ? *
על ההפרש החייב במס ישולם מס בגובה שיעור המס השולי של היחיד אך לא פחות משיעור של 31% נכון לשנת המס 2024 (זהו שיעור המס המינימלי על הכנסות ,"פאסיביות" דהיינו על הכנסות שאינן מ"יגיעה אישית").
ואולם, אם בשנת המס מלאו ליחיד 60 שנים (הגיע לגיל 60) שיעור המס על הכנסות אלו יהיה שיעור המס השולי של היחיד (ללא מגבלת מינימום) גם אם הוא נמוך יותר משיעור של 31% (דהיינו ניתן "לנצל" את מדרגות המס הנמוכות יותר, בשיעור של 10%, 14% ו- 20% , נכון לשנת המס 2024).
חשוב לדעת !
כאשר לבני זוג יש הכנסות משותפות מהשכרת דירת מגורים, אחת או יותר, לפי איזה שיעור מס תמוסה ההכנסה ? שיעור המס של הבעל ? שיעור המס של האישה ?
סעיף 65 לפקודת מס הכנסה קובע כי הכנסת בני זוג יראוה לענין החיוב במס וקביעת שיעור המס על ההכנסה כהכנסת "בן הזוג הרשום" ! בן הזוג הרשום ככלל, הינו זה שיש לו את ההכנסה החייבת במס הגבוהה יותר דהיינו זה ששיעור המס השולי שלו גבוה יותר ! (ראה סעיף 64ב לפקודת מס הכנסה).
אבל גם לכלל זה יש חריג ! ויש מקרים בהם אפשר לדרוש מפקיד השומה חישוב מס נפרד, דהיינו חישוב מס לפי שיעור המס השולי של בן הזוג שאינו בן הזוג הרשום. החריג לכלל הוא במקרים בהם מקור ההכנסה הינו מרכוש שהיה בבעלותו שנה לפני נישואיו או מרכוש שקיבל בירושה בתקופת נישואיו (ובלבד שאם היתה לבן הזוג האמור הכנסה אחרת לגביה נערך חישוב מס נפרד, תיווסף ההכנסה על פי סעיף קטן זה להכנסה האחרת) (ראה סעיף 66 (ב) לפקודת מס הכנסה).
גם כאן המקום להזכיר שכל דבר צריך להוכיח ולכן מוטב לצרף מראש בעת הגשת הדוח השנתי למס הכנסה אסמכתאות המראות כי הרכוש היה בבעלות בן הזוג שנה לפני נישואיו או הוא קיבל אותו בירושה.
במקרה של הכנסות מהשכרת דירת מגורים הגבוהות מהתקרה וכאשר יש חלק שהוא חייב במס - שים לב לעניין ההוצאות:
לפי כללי המס והוראות פקודת מס הכנסה כאשר יש הכנסה "מעורבת" (במקרה שלנו, הכנסה שחלקה חייבת במס וחלקה פטורה ממס) יש לחלק את ההוצאות באופן יחסי ולייחס את ההוצאות לכל אחד מהחלקים של ההכנסות (החלק הפטור והחלק החייב במס) כך שלגבי ההוצאות על החלק היחסי החייב במס - ניתן להכיר בהוצאות !
ניתן להכיר בהוצאות באופן יחסי - ביחס להכנסות החייבות במס מתוך סך ההכנסות משכר הדירה, כמובן כאשר יש חלק חייב במס, שמעל תקרת הפטור.
זה המקום להדגיש פעם נוספת כי בכל מקרה - מי שנהנה מפטור ממס - לא יוכל לנכות הוצאות בשל פחת בגין הדירה !
האם יש מע"מ (מס ערך מוסף) על הכנסות מהשכרת דירת מגורים ?
השכרה למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנים, (למעט השכרה לשם אירוח בבית מלון) - נחשבת לעסקה פטורה ממע"מ (ראה חוק מע"מ).
האם צריך לשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על הכנסות מהשכרת דירת מגורים ?
לפני שנתייחס בהרחבה לנושא ואולי ניצור בלבול בשל גודש המידע נציין את השורה התחתונה נכון לינואר 2022 -
בין אם מדובר בהכנסה מהשכרת דירות מגורים בישראל בכל מסלול מיסוי - פטור, 10% או מס שולי ובין אם מדובר בהכנסה מהשכרת מקרקעין בחו"ל (מכל סוג, לא רק דירות מגורים) בכל מסלול מיסוי - 15% או מס שולי, ובתנאי שאין מדובר בהכנסה מעסק - לפי הוראות החוזרים המקצועיים של המוסד לביטוח לאומי, חוות דעת משפטית ולפי פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה שנזכיר בהמשך המאמר - הכנסות אלו פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות ! גם אם הפרשנות הדווקנית של הוראות החוק מגיעה למסקנה אחרת !
וכעת נפרט את ההשתלשלות וההוראות -
"הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה, הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122א לפקודת מס הכנסה והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א), ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת".
כלומר:
1. הכנסות מהשכרת דירות מגורים הפטורות ממס הכנסה - ההכנסות פטורות גם מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
2. על הכנסות מהשכרת דירות מגורים החייבות במס לפי שיעור המס השולי (לדוגמא ההפרש החייב במס שמעל תקרת הפטור המתואמת) - לכאורה, צריך היה לדווח כל שנה למוסד לביטוח לאומי על ההכנסות (ראה טופס דיווח שנתי למוסד לביטוח לאומי) ולכאורה צריך היה לשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות... ראה המשך ההסבר בהמשך המאמר.
כאשר בכל מקרה החישוב, לכאורה, צריך להיות מבוצע לפי הגדרת המעמד במוסד לביטוח לאומי (בעל הכנסה שאינה מעבודה, מקבל פנסיה בעל הכנסה שאינה מעבודה, עצמאי בעל הכנסה שאינה מעבודה, שכיר בעל הכנסה שאינה מעבודה...) (יש מקרים בהם לאחר חישוב לא יחול תשלום או יחול תשלום חלקי - ראה מידע נוסף באתר המוסד לביטוח לאומי) בכל מקרה - כל זאת כמובן ככלל עד הגיל/המועד בו מפסיק המבוטח לשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בישראל (ככלל, מי שמקבל קצבת אזרח ותיק).
3. הכנסות מהשכרת דירת מגורים בישראל במסלול מיסוי של 10% (ראה מטה התייחסות למסלול מיסוי זה) - ההכנסות פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (כמובן לפי תנאי הסעיף בפקודת מס הכנסה שאין מדובר בהכנסה מעסק).
4. הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל (לא רק דירות מגורים...) במסלול מיסוי של 15% (ראה מטה התייחסות למסלול מיסוי זה) - ההכנסות פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (כמובן לפי תנאי הסעיף בפקודת מס הכנסה שאין מדובר בהכנסה מעסק).
5. על הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל (לא רק דירות מגורים) החייבות במס לפי שיעור המס השולי לכאורה, צריך היה לדווח כל שנה למוסד לביטוח לאומי על ההכנסות ולכאורה צריך היה לשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות... ראה המשך ההסבר בהמשך המאמר.
נדגיש כי כל הדיון הוא בכל מקרה על הכנסות שאין נחשבות להכנסה מעסק !!
יוצא מכך, לכאורה, מהוראות החוק, שהכנסות מהשכרת דירות מגורים בישראל החייבות במס לפי שיעור המס השולי והכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל החייבות במס לפי שיעור המס השולי - חייבות גם בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות - ואולם לא כך הדבר !!
כפי שציינו בפתח הדברים, לפי הוראות החוזרים המקצועיים של המוסד לביטוח לאומי, חוות דעת משפטית ולפי פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה - גם הכנסות אלו פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות !
ראו האמור בפירוט בנושא זה בחוזרים הבאים:
וראו פסקי דין המחזקים את העדר החבות בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות -
עב"ל 60019-12-20 - המוסד לביטוח לאומי נגד ברוך מרדכי אולך - פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מיום 04/01/2022 (ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה ירושלים) (בית הדין הארצי קבע: "הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל, שאינה הכנסה מעסק כמשמעה בסעיף 2(1) לפקודה, פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 350(א)(7) לחוק, בין אם דווחה למס הכנסה במסלול הרגיל ובין אם דווחה במסלול המיוחד. משכך, דין ערעור המוסד להידחות".)
לסיום, זה המקום להפנות את תשומת הלב להוראות מס הכנסה (סיווג הכנסה מהשכרת דירות מגורים) אשר ייתכן ויהיו להן השלכות לעניין חיוב ההכנסה בדמי ביטוח לאומי ובמס בריאות במידה וייקבע לגבי מקרה מסוים כי מדובר בהכנסה מעסק !
להלן דוגמאות לאופן חישוב תקרת הפטור ותקרת הפטור המתואמת:
|
דוגמא א' |
דוגמא ב' |
דוגמא ג' |
|
שקלים |
שקלים |
שקלים |
| סך ההכנסה החודשית מהשכרת דירת מגורים (אחת או יותר !) (אין
מדובר בהכנסה מעסק) |
4,000 |
8,000 |
12,000 |
| תקרת הפטור נכון לשנת המס 2024 |
5,654 |
5,654 |
5,654 |
| שלב א' - חישוב ההפרש שבין סך ההכנסה החודשית לתקרת הפטור
נכון לשנת המס2024 |
- |
2,346 |
6,346 |
| שלב ב' - חישוב תקרת הפטור "המתואמת" - דהיינו תקרת
הפטור נכון לשנת המס2024 בניכוי
סכום ה"הפרש" שחושב בשלב א'. |
5,654 |
3,308 |
- |
| הסכום הפטור ממס |
4,000 |
3,308 |
- |
| הסכום החייב במס בשיעור מס שולי * |
- |
4,692 |
12,000 |
| * הערה חשובה: ראה הסבר בהמשך באילו מקרים ובאילו תנאים ניתן
לשלב בין מסלול פטור לבין מסלול מיסוי 10% כחלופה לתשלום מס בשיעור מס שולי על
החלק החייב במס, דוגמא זו נועדה אך ורק להמחיש את אופן חישוב תקרת הפטור
המתואמת. |
|
|
|
|
|
|
|
| להלן אותן הדוגמאות בליווי הסבר נוסף לאופן החישוב: |
| ליחיד הכנסה מהשכרת דירת מגורים אחת בסך של
4,000 ₪ לחודש –מאחר וההכנסה נמוכה מתקרת
הפטור נכון לשנת המס 2024 - כולה תהא פטורה ממס. |
| ליחיד הכנסה מהשכרת 2 דירות מגורים, האחת -
בסך של 2,200 ₪ לחודש, השניה בסך של 1,800 ₪ לחודש, סה"כ הכנסות מהשכרת
דירות מגורים – 4,000 ₪ . –מאחר וסך ההכנסות
נמוך מתקרת הפטור נכון לשנת המס2024 – כולן תהיינה פטורות ממס. |
| ליחיד הכנסה מהשכרת דירת מגורים בסך של 8,000
₪ לחודש –מאחר וההכנסה גבוהה מתקרת הפטור נכון
לשנת המס 2024 –
תחילה נחשב את תקרת הפטור המתואמת ולאחר מכן את ההכנסה החייבת במס - ראה פירוט
אופן החישוב בטבלה. |
| ליחיד הכנסה מהשכרת דירת מגורים בסך של 12,000
₪ לחודש –מאחר וההכנסה גבוהה מתקרת הפטור נכון
לשנת המס 2024 –
(יותר מפעמיים מהתקרה...) אין צורך לחשב את תקרת הפטור המתואמת... כל ההכנסה
תהיה חייבת במס. |
אפשרות ב' - מסלול 10%
סעיף 122 לפקודת מס הכנסה קובע כי יחיד שהיו לו בשנת המס הכנסות מהשכרת דירות מגורים בישראל יהיה רשאי לשלם על הכנסות אלו מס בשיעור של 10% בלבד ! (מהשקל הראשון ועד האחרון !) בתנאי שהכנסות אלו אינן הכנסות מעסק כהגדרתן בפקודת מס הכנסה.
התנאים לסעיף
(א). המס ישולם בתוך 30 ימים מתום שנת המס שבה היו ליחיד הכנסות מהשכרת דירות מגורים, אלא אם כן בחר היחיד לשלם באותה שנת המס מקדמות (דהיינו יש 2 אפשרויות, האחת - ניתן לבקש מפקיד השומה פנקס "מקדמות" ולשלם את המס בשיעור של 10% באופן שוטף במהלך שנת המס (כיום ניתן לשלם את המקדמות גם באופן מקוון באתר האינטרנט של מס הכנסה) או לחילופין ניתן לשלם את כל המס תוך 30 יום מהיום האחרון של שנת המס).
(ב) היחיד לא יהא זכאי לנכות פחת או הפחתה אחרת בשל הדירה, או הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי השכירות, ולא יהא זכאי לקיזוז, לזיכוי או לפטור מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החל עליה; (אך לענין חישוב מס השבח החל במכירת הדירה, יווסף לשווי המכירה הסכום המרבי של הפחת או ההפחתה שניתן היה לנכותו לפי כל דין, אילולא הוראות אלו, לתקופה שבה שילם היחיד מס בשיעור של 10% בלבד.)
הערה:
לעניין התנאי, לפיו המס ישולם בתוך 30 ימים מתום שנת המס שבה היו ליחיד הכנסות מהשכרת דירות מגורים... התייחס כבוד השופט דוד מינץ בפסק הדין של בית המשפט המחוזי - חיים מלר נגד פקיד שומה ירושלים 1, ע"מ (ירושלים) 403/10 מיום 17/07/2013 באופן הבא:
"אכן, במסגרת תיקון 159 נקבע כי יש לשלם את המס מדמי השכירות לא בתוך 30 יום מקבלת דמי השכירות אלא בתוך שלושים ימים מתום שנת מס שבה התקבלו דמי השכירות. בד בבד בוטלה הזיקה בין תשלום המס במועד הקבוע לבין הזכות לתשלום מס על דמי שכירות בשיעור הקבוע בסעיף...".
כלומר לפי האמור, החל משנת המס 2007 (עם תחולה רטרואקטיבית לשנת המס 2006 בתנאים שנקבעו במסגרת תיקון 159 לפקודת מס הכנסה) תשלום המס בתוך 30 ימים מתום שנת המס... אינו מהווה תנאי לזכות הנישום לבחור במסלול מיסוי זה (בשיעור מס קבוע של 10%). נישום שלא שילם את המס במסגרת הזמן המוגדרת בסעיף 122 לפקודת מס הכנסה, עדיין רשאי לבחור במסלול מיסוי זה, כאשר למס יתווספו הפרשי הצמדה וריבית. (ראו לדוגמא סעיף 2.3 להוראת ביצוע מס הכנסה מס' 5/2014 - "בהתאם לסעיף 122 לפקודה, יחיד רשאי לשלם על הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה למגורים בישראל מס בשיעור של 10% בלבד.... בסעיף נאמר שיש לשלם את המס על הכנסה זו תוך 30 יום מתום שנת המס שבה התקבלו דמי השכירות. במקרה של תשלום המס במועד מאוחר יותר יוטלו על סכום המס הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א(א) לפקודה".
למרות האמור, אנו עדיין ממליצים לכל נישום, לשלם את המס במסגרת הזמן המוגדרת בסעיף 122 לפקודת מס הכנסה, הן על מנת להימנע מתשלום מיותר של הפרשי הצמדה וריבית, והן על מנת להימנע מכל דיון או מחלוקת עם פקיד השומה בעניין זה.
(הערה: סעיף 9(25) לפקודה לא חל על מי שבחר במסלול מיסוי של 10% לפי סעיף 122 לפקודה ולהיפך...).
מה לגבי הכנסות מהשכרת נכס מקרקעין בחו"ל ? (כל נכס מקרקעין ! לא רק דירות מגורים)
סעיף 122א לפקודת מס הכנסה קובע כי יחיד שהיו לו בשנת המס הכנסות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל יהיה רשאי לשלם על הכנסות אלו מס בשיעור של 15% בלבד ! (מהשקל הראשון ועד האחרון !) בתנאי שהכנסות אלו אינן הכנסות מעסק כהגדרתן בפקודת מס הכנסה.
התנאים לסעיף
יחיד שבחר לשלם מס כאמור בסעיף קטן (א) (דהיינו בשיעור של 15%), אינו זכאי לנכות הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי שכירות, למעט פחת, וכן אינו זכאי לקיזוז, לזיכוי או לפטור מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החל עליה, לרבות זיכוי כאמור בחלק י' פרק שלישי. לענין סעיף זה, "מקרקעין" - לרבות חלק מהם.
אפשרות ג' - מסלול שיעור מס שולי
יחיד יכול לבחור לשלם מס על ההכנסות מהשכרת דירת מגורים בישראל או על ההכנסות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל לפי שיעור המס השולי שלו. במסלול זה יותרו בניכוי ליחיד הוצאות שונות, לרבות הוצאות מימון ופחת.
האם הפטור מחושב ברמה חודשית או ברמה שנתית ? במילים אחרות, במידה ולצורך הדוגמא, הדירה הושכרה רק ל- 6 חודשים מתוך 12 חודשים בשנת המס, האם בחודשים בהם היא הושכרה מגיע לי פטור כפול ?
הפטור מחושב ברמה חודשית (התקרה חודשית) ולא ברמה שנתית, ובמענה לשאלה, התשובה היא לא, לא ניתן לקבל פטור כפול אלא פטור רק עד התקרה החודשית.
האם ניתן לבחור בכל שנת מס בנפרד במסלול מיסוי אחר ?
ניתן לבחור בכל שנת מס במסלול מיסוי אחר, לדוגמא, בשנת 2021 במסלול מיסוי של 10% ובשנת 2022 במסלול מיסוי לפי שיעור המס השולי...אין מניעה בכל שנה לבחור במסלול המיסוי הכלכלי ביותר בהתאם לכל הנתונים.
האם ניתן לשלב בין מסלולים שונים ?
ניתן לשלב בין המסלולים השונים בכפוף לתנאים הבאים ובהתאם לכדאיות תוך מתן תשומת לב להוראות החוק ונסביר:
1. אין מניעה לבחור במסלול מיסוי של 10% על דירה א' ולבחור במסלול מיסוי של מס שולי על דירה ב' ואולם לא ניתן בהתייחס לאותה דירה לשלב בין מסלולים אלו. ההסבר לכך טמון בהוראות סעיף 122(ג) לפקודת מס הכנסה לפיהן: היחיד לא יהא זכאי לנכות פחת או הפחתה אחרת בשל הדירה, או הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי השכירות, ולא יהא זכאי לקיזוז, לזיכוי או לפטור מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החל עליה (במידה ובחר במסלול של 10%).
2. אין מניעה לבחור במסלול הפטור עד לתקרה המתואמת על דירה א' ולבחור במסלול מיסוי של 10% על דירה ב' ואולם לא ניתן בהתייחס לאותה דירה לשלב בין מסלולים אלו. ההסבר לכך טמון בהוראות סעיף 122(ג) לפקודת מס הכנסה לפיהן: היחיד לא יהא זכאי לנכות פחת או הפחתה אחרת בשל הדירה, או הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי השכירות, ולא יהא זכאי לקיזוז, לזיכוי או לפטור מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החל עליה (במידה ובחר במסלול של 10%).
ואולם לא פחות חשוב לשים לב להוראות חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), תש"ן-1990 ולאופן החישוב של תקרת הפטור המתואמת, כאשר באים לחשב את תקרת הפטור המתואמת, לפי הוראות החוק, יש להביא בחשבון את כל ההכנסות מהשכרת דירות מגורים כולל ההכנסה מאותה דירה בה אנו מעוניינים לבחור במסלול מיסוי של 10%, כלומר באופן מעשי במקרים מסויימים בפועל אפשר להגיע למצב שהפטור המתואם הוא אפס !
לסיכום,
מומלץ לכל בעל נכס לבחון את מידת ההתאמה והכדאיות של כל מסלול מיסוי בהתאם לנתוניו האישיים (כגון שיעור המס השולי שלו בהתאם לכלל הכנסותיו מכל המקורות), גובה ההכנסות מדמי השכירות, הרכב ההכנסות מדמי שכירות (האם מדובר בדירת מגורים אחת או מספר דירות) ועוד, בטרם הוא בוחר בשיטת הדיווח למס הכנסה - הכלכלית ביותר עבורו.
יש לשים לב גם להקלות מס נוספות, בעיקר לגמלאים, כגון:
פטור על הכנסות מדמי שכירות שקיבל קשיש - סעיף 9(25) לפקודת מס הכנסה (נדגיש, קשיש המתגורר בבית אבות) (סעיף 9(25) לפקודה לא חל על מי שבחר במסלול מיסוי של 10% לפי סעיף 122 לפקודה ולהיפך...).
מידע זה נועד להמחשה בלבד, חבות המס הסופית תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס. ההגדרות והתנאים המלאים מופיעים ביתר פירוט בפקודת מס הכנסה, בתקנות, בחוזרים ובחוקים הרלבנטיים. כך גם לגבי חבות בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות, מע"מ וכל מס אחר - החבות תקבע אך ורק על ידי הרשויות לפי הקבוע בחוק.
|
לא מעט אנשים, בייחוד כאשר הם פורשים מהעבודה ומקבלים לידיהם סכומי כסף גדולים כגון מענק פרישה ופיצויי פיטורים על עשרות שנים של עבודה, בוחרים להדיר רגליהם משוק ההון ומעדיפים להשקיע את כספם בדירת מגורים אחת או יותר, הן כהשקעה לטווח ארוך שחלק ממנה עתיד בסופו של דבר לעבור לדורות הבאים והן כיצירת מקור חשוב וחיוני להכנסה חודשית שוטפת בתקופת הפנסיה.
מנגד, מעט מאוד אנשים מקדישים את תשומת הלב הראויה לתכנון המס על הכנסות אלו ואינם מודעים לדרכים הלגיטימיות הקיימות על פי החוק, איך ניתן לשלם פחות מס על ההכנסות, שכל כך חשובות בתקופת הפנסיה.
במאמר זה נציג בפניכם את האפשרויות השונות לאופן החישוב והחיוב של המס על ההכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירת מגורים ואף נביא דוגמאות לאופן החישוב. קריאה פוריה ומועילה !
אפשרות א' - מסלול פטור
חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), תש"ן-1990 קובע כי יחיד שהיו לו בשנת המס, הכנסות מהשכרת דירות מגורים (דהיינו אחת או יותר, זה לא משנה כמה דירות...), יהיה פטור ממס על אותן ההכנסות, בתנאי שסך כל ההכנסות מהשכרת דירות מגורים אינו עולה על 5,654 ש"ח לחודש נכון לשנת המס 2024 בלבד. (5,470 ש"ח לחודש - נכון לשנת המס 2023). (זוהי למעשה תקרת הפטור על הכנסות מהשכרת דירות מגורים בישראל).
התנאים לפטור:
(א) הפטור ממס יחול רק בתנאי שמדובר בהכנסות מהשכרת דירת מגורים כהגדרתה בחוק: "דירת מגורים" – דירה בישראל, או באזור כהגדרתו בסעיף 3א לפקודת מס הכנסה (דהיינו יהודה ושומרון...), או חלק מדירה כאמור, המיועדת לשמש לפי טיבה למגורים, למעט דירה הרשומה או שיש לרשמה בפנקסים שחייבים לנהל לגבי הכנסת המשכיר מעסק.
(ב) יש לשים לב גם להגדרת ההכנסות מהשכרת דירות מגורים כפי שמופיעה בחוק: "דמי שכירות" – דמי שכירות מהשכרת דירת מגורים אחת או יותר המשמשת למגורים לשוכר שהוא יחיד (או לשוכר שהוא חבר-בני-אדם שקבע לענין זה נציב מס הכנסה בהודעה שפורסמה ברשומות, לאחר שנחה דעתו כי עיקר פעילותו היא למטרות מתן דיור לזכאים שקבע משרד הבינוי והשיכון, לקליטת עליה, לבריאות או לסעד, והוא שוכר את הדירה כדי להשכירה למטרה כאמור ליחיד שאינו עובד באותו חבר-בני-אדם, ובלבד שהפעילות האמורה של החבר אינה למטרת ריווח).
(ג) הפטור ממס יחול רק אם יש בידי המשכיר מסמך החתום על ידי השוכר בו השוכר מאשר כי הדירה משמשת לו למגורים בלבד. (כאן המקום להעיר כי כאשר יש חוזה שכירות חתום ובדרך כלל אחד מסעיפיו הינו הצהרת השוכר כי הדירה משמשת לו למגורים בלבד הרי שהמשכיר עומד בתנאים לפטור ממס ואולם אנו נתקלים פעמים רבות (מדיי) בפורשים שאין להם ביד חוזה שכירות חתום ובתוקף מול השוכרים להם הם משכירים את הדירה וצריך לדעת שבמקרים כאלה המשכיר חשוף למצב בו פקיד השומה, במסגרת הגשת הדוח השנתי למס הכנסה עשוי שלא לאשר למשכיר את הפטור ממס ! לכן, הן מהסיבה הזו והן מסיבות אחרות שאין צורך לפרטן - היו מסודרים ! דאגו שיהיה לכם חוזה שכירות חתום בתוקף !).
(ה) יש לשים לב כי יראו כהכנסת היחיד גם הכנסה מהשכרת דירת מגורים של בן זוגו המתגורר עמו או של ילדו עד גיל שמונה עשרה.
מה קורה כאשר יש לנו הכנסות מהשכרת דירות מגורים מעל התקרה ?
יחיד שהיו לו בשנת המס הכנסות מהשכרת דירות מגורים, מעל התקרה, יהיה פטור ממס על ההכנסות מהשכרת דירות מגורים עד לגובה "התקרה המתואמת" בלבד ! דהיינו הוא יהנה מפטור מופחת – תקרת הפטור לאחר שהופחת ממנה ההפרש שבין סך ההכנסות מהשכרת דירות מגורים לבין תקרת הפטור. זאת אומרת, ככל שההכנסות מהשכרת דירות מגורים גבוהות יותר – כך הפטור ממס קטן יותר. נמחיש את אופן החישוב בדוגמאות שנביא בהמשך המאמר.
מה לגבי ההפרש החייב במס ? *
על ההפרש החייב במס ישולם מס בגובה שיעור המס השולי של היחיד אך לא פחות משיעור של 31% נכון לשנת המס 2024 (זהו שיעור המס המינימלי על הכנסות ,"פאסיביות" דהיינו על הכנסות שאינן מ"יגיעה אישית").
ואולם, אם בשנת המס מלאו ליחיד 60 שנים (הגיע לגיל 60) שיעור המס על הכנסות אלו יהיה שיעור המס השולי של היחיד (ללא מגבלת מינימום) גם אם הוא נמוך יותר משיעור של 31% (דהיינו ניתן "לנצל" את מדרגות המס הנמוכות יותר, בשיעור של 10%, 14% ו- 20% , נכון לשנת המס 2024).
חשוב לדעת !
כאשר לבני זוג יש הכנסות משותפות מהשכרת דירת מגורים, אחת או יותר, לפי איזה שיעור מס תמוסה ההכנסה ? שיעור המס של הבעל ? שיעור המס של האישה ?
סעיף 65 לפקודת מס הכנסה קובע כי הכנסת בני זוג יראוה לענין החיוב במס וקביעת שיעור המס על ההכנסה כהכנסת "בן הזוג הרשום" ! בן הזוג הרשום ככלל, הינו זה שיש לו את ההכנסה החייבת במס הגבוהה יותר דהיינו זה ששיעור המס השולי שלו גבוה יותר ! (ראה סעיף 64ב לפקודת מס הכנסה).
אבל גם לכלל זה יש חריג ! ויש מקרים בהם אפשר לדרוש מפקיד השומה חישוב מס נפרד, דהיינו חישוב מס לפי שיעור המס השולי של בן הזוג שאינו בן הזוג הרשום. החריג לכלל הוא במקרים בהם מקור ההכנסה הינו מרכוש שהיה בבעלותו שנה לפני נישואיו או מרכוש שקיבל בירושה בתקופת נישואיו (ובלבד שאם היתה לבן הזוג האמור הכנסה אחרת לגביה נערך חישוב מס נפרד, תיווסף ההכנסה על פי סעיף קטן זה להכנסה האחרת) (ראה סעיף 66 (ב) לפקודת מס הכנסה).
גם כאן המקום להזכיר שכל דבר צריך להוכיח ולכן מוטב לצרף מראש בעת הגשת הדוח השנתי למס הכנסה אסמכתאות המראות כי הרכוש היה בבעלות בן הזוג שנה לפני נישואיו או הוא קיבל אותו בירושה.
במקרה של הכנסות מהשכרת דירת מגורים הגבוהות מהתקרה וכאשר יש חלק שהוא חייב במס - שים לב לעניין ההוצאות:
לפי כללי המס והוראות פקודת מס הכנסה כאשר יש הכנסה "מעורבת" (במקרה שלנו, הכנסה שחלקה חייבת במס וחלקה פטורה ממס) יש לחלק את ההוצאות באופן יחסי ולייחס את ההוצאות לכל אחד מהחלקים של ההכנסות (החלק הפטור והחלק החייב במס) כך שלגבי ההוצאות על החלק היחסי החייב במס - ניתן להכיר בהוצאות !
ניתן להכיר בהוצאות באופן יחסי - ביחס להכנסות החייבות במס מתוך סך ההכנסות משכר הדירה, כמובן כאשר יש חלק חייב במס, שמעל תקרת הפטור.
זה המקום להדגיש פעם נוספת כי בכל מקרה - מי שנהנה מפטור ממס - לא יוכל לנכות הוצאות בשל פחת בגין הדירה !
האם יש מע"מ (מס ערך מוסף) על הכנסות מהשכרת דירת מגורים ?
השכרה למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנים, (למעט השכרה לשם אירוח בבית מלון) - נחשבת לעסקה פטורה ממע"מ (ראה חוק מע"מ).
האם צריך לשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על הכנסות מהשכרת דירת מגורים ?
לפני שנתייחס בהרחבה לנושא ואולי ניצור בלבול בשל גודש המידע נציין את השורה התחתונה נכון לינואר 2022 -
בין אם מדובר בהכנסה מהשכרת דירות מגורים בישראל בכל מסלול מיסוי - פטור, 10% או מס שולי ובין אם מדובר בהכנסה מהשכרת מקרקעין בחו"ל (מכל סוג, לא רק דירות מגורים) בכל מסלול מיסוי - 15% או מס שולי, ובתנאי שאין מדובר בהכנסה מעסק - לפי הוראות החוזרים המקצועיים של המוסד לביטוח לאומי, חוות דעת משפטית ולפי פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה שנזכיר בהמשך המאמר - הכנסות אלו פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות ! גם אם הפרשנות הדווקנית של הוראות החוק מגיעה למסקנה אחרת !
וכעת נפרט את ההשתלשלות וההוראות -
"הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה, הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122א לפקודת מס הכנסה והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א), ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת".
כלומר:
1. הכנסות מהשכרת דירות מגורים הפטורות ממס הכנסה - ההכנסות פטורות גם מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
2. על הכנסות מהשכרת דירות מגורים החייבות במס לפי שיעור המס השולי (לדוגמא ההפרש החייב במס שמעל תקרת הפטור המתואמת) - לכאורה, צריך היה לדווח כל שנה למוסד לביטוח לאומי על ההכנסות (ראה טופס דיווח שנתי למוסד לביטוח לאומי) ולכאורה צריך היה לשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות... ראה המשך ההסבר בהמשך המאמר.
כאשר בכל מקרה החישוב, לכאורה, צריך להיות מבוצע לפי הגדרת המעמד במוסד לביטוח לאומי (בעל הכנסה שאינה מעבודה, מקבל פנסיה בעל הכנסה שאינה מעבודה, עצמאי בעל הכנסה שאינה מעבודה, שכיר בעל הכנסה שאינה מעבודה...) (יש מקרים בהם לאחר חישוב לא יחול תשלום או יחול תשלום חלקי - ראה מידע נוסף באתר המוסד לביטוח לאומי) בכל מקרה - כל זאת כמובן ככלל עד הגיל/המועד בו מפסיק המבוטח לשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בישראל (ככלל, מי שמקבל קצבת אזרח ותיק).
3. הכנסות מהשכרת דירת מגורים בישראל במסלול מיסוי של 10% (ראה מטה התייחסות למסלול מיסוי זה) - ההכנסות פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (כמובן לפי תנאי הסעיף בפקודת מס הכנסה שאין מדובר בהכנסה מעסק).
4. הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל (לא רק דירות מגורים...) במסלול מיסוי של 15% (ראה מטה התייחסות למסלול מיסוי זה) - ההכנסות פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (כמובן לפי תנאי הסעיף בפקודת מס הכנסה שאין מדובר בהכנסה מעסק).
5. על הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל (לא רק דירות מגורים) החייבות במס לפי שיעור המס השולי לכאורה, צריך היה לדווח כל שנה למוסד לביטוח לאומי על ההכנסות ולכאורה צריך היה לשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות... ראה המשך ההסבר בהמשך המאמר.
נדגיש כי כל הדיון הוא בכל מקרה על הכנסות שאין נחשבות להכנסה מעסק !!
יוצא מכך, לכאורה, מהוראות החוק, שהכנסות מהשכרת דירות מגורים בישראל החייבות במס לפי שיעור המס השולי והכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל החייבות במס לפי שיעור המס השולי - חייבות גם בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות - ואולם לא כך הדבר !!
כפי שציינו בפתח הדברים, לפי הוראות החוזרים המקצועיים של המוסד לביטוח לאומי, חוות דעת משפטית ולפי פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה - גם הכנסות אלו פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות !
ראו האמור בפירוט בנושא זה בחוזרים הבאים:
וראו פסקי דין המחזקים את העדר החבות בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות -
עב"ל 60019-12-20 - המוסד לביטוח לאומי נגד ברוך מרדכי אולך - פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מיום 04/01/2022 (ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה ירושלים) (בית הדין הארצי קבע: "הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל, שאינה הכנסה מעסק כמשמעה בסעיף 2(1) לפקודה, פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 350(א)(7) לחוק, בין אם דווחה למס הכנסה במסלול הרגיל ובין אם דווחה במסלול המיוחד. משכך, דין ערעור המוסד להידחות".)
לסיום, זה המקום להפנות את תשומת הלב להוראות מס הכנסה (סיווג הכנסה מהשכרת דירות מגורים) אשר ייתכן ויהיו להן השלכות לעניין חיוב ההכנסה בדמי ביטוח לאומי ובמס בריאות במידה וייקבע לגבי מקרה מסוים כי מדובר בהכנסה מעסק !
להלן דוגמאות לאופן חישוב תקרת הפטור ותקרת הפטור המתואמת:
|
דוגמא א' |
דוגמא ב' |
דוגמא ג' |
|
שקלים |
שקלים |
שקלים |
| סך ההכנסה החודשית מהשכרת דירת מגורים (אחת או יותר !) (אין
מדובר בהכנסה מעסק) |
4,000 |
8,000 |
12,000 |
| תקרת הפטור נכון לשנת המס 2024 |
5,654 |
5,654 |
5,654 |
| שלב א' - חישוב ההפרש שבין סך ההכנסה החודשית לתקרת הפטור
נכון לשנת המס2024 |
- |
2,346 |
6,346 |
| שלב ב' - חישוב תקרת הפטור "המתואמת" - דהיינו תקרת
הפטור נכון לשנת המס2024 בניכוי
סכום ה"הפרש" שחושב בשלב א'. |
5,654 |
3,308 |
- |
| הסכום הפטור ממס |
4,000 |
3,308 |
- |
| הסכום החייב במס בשיעור מס שולי * |
- |
4,692 |
12,000 |
| * הערה חשובה: ראה הסבר בהמשך באילו מקרים ובאילו תנאים ניתן
לשלב בין מסלול פטור לבין מסלול מיסוי 10% כחלופה לתשלום מס בשיעור מס שולי על
החלק החייב במס, דוגמא זו נועדה אך ורק להמחיש את אופן חישוב תקרת הפטור
המתואמת. |
|
|
|
|
|
|
|
| להלן אותן הדוגמאות בליווי הסבר נוסף לאופן החישוב: |
| ליחיד הכנסה מהשכרת דירת מגורים אחת בסך של
4,000 ₪ לחודש –מאחר וההכנסה נמוכה מתקרת
הפטור נכון לשנת המס 2024 - כולה תהא פטורה ממס. |
| ליחיד הכנסה מהשכרת 2 דירות מגורים, האחת -
בסך של 2,200 ₪ לחודש, השניה בסך של 1,800 ₪ לחודש, סה"כ הכנסות מהשכרת
דירות מגורים – 4,000 ₪ . –מאחר וסך ההכנסות
נמוך מתקרת הפטור נכון לשנת המס2024 – כולן תהיינה פטורות ממס. |
| ליחיד הכנסה מהשכרת דירת מגורים בסך של 8,000
₪ לחודש –מאחר וההכנסה גבוהה מתקרת הפטור נכון
לשנת המס 2024 –
תחילה נחשב את תקרת הפטור המתואמת ולאחר מכן את ההכנסה החייבת במס - ראה פירוט
אופן החישוב בטבלה. |
| ליחיד הכנסה מהשכרת דירת מגורים בסך של 12,000
₪ לחודש –מאחר וההכנסה גבוהה מתקרת הפטור נכון
לשנת המס 2024 –
(יותר מפעמיים מהתקרה...) אין צורך לחשב את תקרת הפטור המתואמת... כל ההכנסה
תהיה חייבת במס. |
אפשרות ב' - מסלול 10%
סעיף 122 לפקודת מס הכנסה קובע כי יחיד שהיו לו בשנת המס הכנסות מהשכרת דירות מגורים בישראל יהיה רשאי לשלם על הכנסות אלו מס בשיעור של 10% בלבד ! (מהשקל הראשון ועד האחרון !) בתנאי שהכנסות אלו אינן הכנסות מעסק כהגדרתן בפקודת מס הכנסה.
התנאים לסעיף
(א). המס ישולם בתוך 30 ימים מתום שנת המס שבה היו ליחיד הכנסות מהשכרת דירות מגורים, אלא אם כן בחר היחיד לשלם באותה שנת המס מקדמות (דהיינו יש 2 אפשרויות, האחת - ניתן לבקש מפקיד השומה פנקס "מקדמות" ולשלם את המס בשיעור של 10% באופן שוטף במהלך שנת המס (כיום ניתן לשלם את המקדמות גם באופן מקוון באתר האינטרנט של מס הכנסה) או לחילופין ניתן לשלם את כל המס תוך 30 יום מהיום האחרון של שנת המס).
(ב) היחיד לא יהא זכאי לנכות פחת או הפחתה אחרת בשל הדירה, או הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי השכירות, ולא יהא זכאי לקיזוז, לזיכוי או לפטור מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החל עליה; (אך לענין חישוב מס השבח החל במכירת הדירה, יווסף לשווי המכירה הסכום המרבי של הפחת או ההפחתה שניתן היה לנכותו לפי כל דין, אילולא הוראות אלו, לתקופה שבה שילם היחיד מס בשיעור של 10% בלבד.)
הערה:
לעניין התנאי, לפיו המס ישולם בתוך 30 ימים מתום שנת המס שבה היו ליחיד הכנסות מהשכרת דירות מגורים... התייחס כבוד השופט דוד מינץ בפסק הדין של בית המשפט המחוזי - חיים מלר נגד פקיד שומה ירושלים 1, ע"מ (ירושלים) 403/10 מיום 17/07/2013 באופן הבא:
"אכן, במסגרת תיקון 159 נקבע כי יש לשלם את המס מדמי השכירות לא בתוך 30 יום מקבלת דמי השכירות אלא בתוך שלושים ימים מתום שנת מס שבה התקבלו דמי השכירות. בד בבד בוטלה הזיקה בין תשלום המס במועד הקבוע לבין הזכות לתשלום מס על דמי שכירות בשיעור הקבוע בסעיף...".
כלומר לפי האמור, החל משנת המס 2007 (עם תחולה רטרואקטיבית לשנת המס 2006 בתנאים שנקבעו במסגרת תיקון 159 לפקודת מס הכנסה) תשלום המס בתוך 30 ימים מתום שנת המס... אינו מהווה תנאי לזכות הנישום לבחור במסלול מיסוי זה (בשיעור מס קבוע של 10%). נישום שלא שילם את המס במסגרת הזמן המוגדרת בסעיף 122 לפקודת מס הכנסה, עדיין רשאי לבחור במסלול מיסוי זה, כאשר למס יתווספו הפרשי הצמדה וריבית. (ראו לדוגמא סעיף 2.3 להוראת ביצוע מס הכנסה מס' 5/2014 - "בהתאם לסעיף 122 לפקודה, יחיד רשאי לשלם על הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה למגורים בישראל מס בשיעור של 10% בלבד.... בסעיף נאמר שיש לשלם את המס על הכנסה זו תוך 30 יום מתום שנת המס שבה התקבלו דמי השכירות. במקרה של תשלום המס במועד מאוחר יותר יוטלו על סכום המס הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א(א) לפקודה".
למרות האמור, אנו עדיין ממליצים לכל נישום, לשלם את המס במסגרת הזמן המוגדרת בסעיף 122 לפקודת מס הכנסה, הן על מנת להימנע מתשלום מיותר של הפרשי הצמדה וריבית, והן על מנת להימנע מכל דיון או מחלוקת עם פקיד השומה בעניין זה.
(הערה: סעיף 9(25) לפקודה לא חל על מי שבחר במסלול מיסוי של 10% לפי סעיף 122 לפקודה ולהיפך...).
מה לגבי הכנסות מהשכרת נכס מקרקעין בחו"ל ? (כל נכס מקרקעין ! לא רק דירות מגורים)
סעיף 122א לפקודת מס הכנסה קובע כי יחיד שהיו לו בשנת המס הכנסות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל יהיה רשאי לשלם על הכנסות אלו מס בשיעור של 15% בלבד ! (מהשקל הראשון ועד האחרון !) בתנאי שהכנסות אלו אינן הכנסות מעסק כהגדרתן בפקודת מס הכנסה.
התנאים לסעיף
יחיד שבחר לשלם מס כאמור בסעיף קטן (א) (דהיינו בשיעור של 15%), אינו זכאי לנכות הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי שכירות, למעט פחת, וכן אינו זכאי לקיזוז, לזיכוי או לפטור מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החל עליה, לרבות זיכוי כאמור בחלק י' פרק שלישי. לענין סעיף זה, "מקרקעין" - לרבות חלק מהם.
אפשרות ג' - מסלול שיעור מס שולי
יחיד יכול לבחור לשלם מס על ההכנסות מהשכרת דירת מגורים בישראל או על ההכנסות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל לפי שיעור המס השולי שלו. במסלול זה יותרו בניכוי ליחיד הוצאות שונות, לרבות הוצאות מימון ופחת.
האם הפטור מחושב ברמה חודשית או ברמה שנתית ? במילים אחרות, במידה ולצורך הדוגמא, הדירה הושכרה רק ל- 6 חודשים מתוך 12 חודשים בשנת המס, האם בחודשים בהם היא הושכרה מגיע לי פטור כפול ?
הפטור מחושב ברמה חודשית (התקרה חודשית) ולא ברמה שנתית, ובמענה לשאלה, התשובה היא לא, לא ניתן לקבל פטור כפול אלא פטור רק עד התקרה החודשית.
האם ניתן לבחור בכל שנת מס בנפרד במסלול מיסוי אחר ?
ניתן לבחור בכל שנת מס במסלול מיסוי אחר, לדוגמא, בשנת 2021 במסלול מיסוי של 10% ובשנת 2022 במסלול מיסוי לפי שיעור המס השולי...אין מניעה בכל שנה לבחור במסלול המיסוי הכלכלי ביותר בהתאם לכל הנתונים.
האם ניתן לשלב בין מסלולים שונים ?
ניתן לשלב בין המסלולים השונים בכפוף לתנאים הבאים ובהתאם לכדאיות תוך מתן תשומת לב להוראות החוק ונסביר:
1. אין מניעה לבחור במסלול מיסוי של 10% על דירה א' ולבחור במסלול מיסוי של מס שולי על דירה ב' ואולם לא ניתן בהתייחס לאותה דירה לשלב בין מסלולים אלו. ההסבר לכך טמון בהוראות סעיף 122(ג) לפקודת מס הכנסה לפיהן: היחיד לא יהא זכאי לנכות פחת או הפחתה אחרת בשל הדירה, או הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי השכירות, ולא יהא זכאי לקיזוז, לזיכוי או לפטור מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החל עליה (במידה ובחר במסלול של 10%).
2. אין מניעה לבחור במסלול הפטור עד לתקרה המתואמת על דירה א' ולבחור במסלול מיסוי של 10% על דירה ב' ואולם לא ניתן בהתייחס לאותה דירה לשלב בין מסלולים אלו. ההסבר לכך טמון בהוראות סעיף 122(ג) לפקודת מס הכנסה לפיהן: היחיד לא יהא זכאי לנכות פחת או הפחתה אחרת בשל הדירה, או הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי השכירות, ולא יהא זכאי לקיזוז, לזיכוי או לפטור מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החל עליה (במידה ובחר במסלול של 10%).
ואולם לא פחות חשוב לשים לב להוראות חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), תש"ן-1990 ולאופן החישוב של תקרת הפטור המתואמת, כאשר באים לחשב את תקרת הפטור המתואמת, לפי הוראות החוק, יש להביא בחשבון את כל ההכנסות מהשכרת דירות מגורים כולל ההכנסה מאותה דירה בה אנו מעוניינים לבחור במסלול מיסוי של 10%, כלומר באופן מעשי במקרים מסויימים בפועל אפשר להגיע למצב שהפטור המתואם הוא אפס !
לסיכום,
מומלץ לכל בעל נכס לבחון את מידת ההתאמה והכדאיות של כל מסלול מיסוי בהתאם לנתוניו האישיים (כגון שיעור המס השולי שלו בהתאם לכלל הכנסותיו מכל המקורות), גובה ההכנסות מדמי השכירות, הרכב ההכנסות מדמי שכירות (האם מדובר בדירת מגורים אחת או מספר דירות) ועוד, בטרם הוא בוחר בשיטת הדיווח למס הכנסה - הכלכלית ביותר עבורו.
יש לשים לב גם להקלות מס נוספות, בעיקר לגמלאים, כגון:
פטור על הכנסות מדמי שכירות שקיבל קשיש - סעיף 9(25) לפקודת מס הכנסה (נדגיש, קשיש המתגורר בבית אבות) (סעיף 9(25) לפקודה לא חל על מי שבחר במסלול מיסוי של 10% לפי סעיף 122 לפקודה ולהיפך...).
מידע זה נועד להמחשה בלבד, חבות המס הסופית תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס. ההגדרות והתנאים המלאים מופיעים ביתר פירוט בפקודת מס הכנסה, בתקנות, בחוזרים ובחוקים הרלבנטיים. כך גם לגבי חבות בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות, מע"מ וכל מס אחר - החבות תקבע אך ורק על ידי הרשויות לפי הקבוע בחוק.
|
|
|
|
|
|
|
|