|
מיסוי הכנסות לאחר פטירה - מאמר
|
|
ביום 13 ביולי 2011, פרסמה רשות המסים חוזר מקצועי הדן במיסוי הכנסות מעבודה, מענקי פרישה ומוות המתקבלות לאחר פטירה. מהי עמדתה של רשות המסים והאם היא מתיישבת עם חוקי המס, ההיגיון ומה שהיה ידוע לנו עד היום.
|
|
עדכון 06/2022:
* חוזר מס הכנסה מס' 2/2022 - סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה – אשר פורסם ביום 02/06/2022 וחל החל ממועד פרסומו של החוזר – 02/06/2022 - מחליף את כל הוראות חוזר מס הכנסה מס' 10/2011 - הכנסות מעבודה ו/או מענקי פרישה/מוות המתקבלות לאחר אריכות ימים - מיום 13/07/2011 - חוזר מס הכנסה מס' 10/2011 בטל ומבוטל !
* מס על כספי פיצויי פיטורים ומענקים שנתקבלו עקב מוות של עובד במהלך יחסי עובד-מעסיק - טבלת השוואה בין הוראות חוזר מס הכנסה מס' 10/2011 - הכנסות מעבודה ו/או מענקי פרישה/מוות המתקבלות לאחר אריכות ימים – מיום 13/07/2011 (שבוטל!) לבין הוראות חוזר מס הכנסה מס' 2/2022 - סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה – מיום 02/06/2022 (שבתוקף מיום פרסומו) - לעניין אופן מיסוי כספי פיצויי פיטורים ומענקים שנתקבלו עקב מוות של עובד במהלך יחסי עובד-מעסיק.
להלן סקירה ודברי ביקורת לחוזר מאת רו"ח אמיר גבאי:
מענק מוות המשולם לשארי עובד עקב מוות – סעיף 2.4 לחוזר
"...לצורך קביעת השארים לעניין זה, יש להימנע מלדרוש או להסתמך על צו הירושה, שאינו תקף לגבי הכנסה זו"
"יש לצרף מסמכים נאותים להנחת דעתו של פקיד השומה כגון: צו ירושה או צו קיום צוואה, אישור בית משפט על מינוי אפוטרופוס לקטינים, או על מינוי מנהל עיזבון וכיוצא בזה". לפיכך, אם זו עמדת רשות המסים, עם פרסום החוזר, ראוי היה לתקן את הטופס המשמש את השאירים ו/או היורשים של הנפטר. ואולם, ברב המקרים היורשים הם גם השאירים ולפיכך מטעמים פרקטיים לדעתי יש לאפשר לשאירים להיעזר בצו הירושה או צו קיום צוואה בעת פנייתם לפקיד השומה שכן אחרת, איזה מסמך ידרוש פקיד השומה בעת הפניה אליו, שיניח את דעתו לגבי זהותם של השאירים כהגדרתם בחוק ? איזה כלים עומדים לרשות פקיד השומה לבירור זהותם של השאירים בצורה מהירה וקלה ? האם יכול לדעת פקיד השומה על קיומו של בן זוג ידוע בציבור או נכד שכל פרנסתו היתה על הנישום שנפטר ?
מוטב היה להשאיר את האחריות לבירור זהות השאירים בידי המעביד והקופות, שהם בפועל, בסופו של דבר, משלמים את הכספים לשאירים. שוב, איני מתעלם מהעובדה שיש כאן בעיה וצריך לנקוט בגישה זהירה ואולם רשות המסים, במסגרת החוזר, לא הציעה חלופה מעשית להוכחת זהותם של השאירים ולפיכך אני צופה קשיים בקבלת אישורים מפקיד השומה במקרה של פטירה של הנישום מהרגע שיחליטו פקידי השומה לפעול אך ורק על פי האמור בחוזר זה.
מענק מוות המשולם לשארי עובד עקב מוות – סעיף 2.4 לחוזר
"...סעיף 8(ג)(3) לפקודה מאפשר למנהל לקבוע כללים באשר לפריסה קדימה של מענק עקב מוות. המנהל לא קבע כללים שכאלה..." (סעיף 2.4.5).
בדומה ל"פריסת מס" המבוצעת על ידי עובד שפרש מעבודתו, במשך שנים רבות אישרו פקידי השומה גם לשאירים של עובד שנפטר לפרוס קדימה את כספי הפיצויים ומענק המוות החייבים במס ולצרף אותם להכנסותיהם החייבות במס בכל אחת משנות הפריסה. ואולם, מאז חודש יולי 2010 ועד היום, פקידי השומה אינם מאשרים לשאירים של עובד שנפטר לבצע פריסה קדימה וזאת מבלי שטרחה הרשות לצאת בהודעה רשמית ומסודרת בעניין.
במסגרת חוזר זה, לראשונה, מביעה הרשות את עמדתה בנושא ובאופן מעשי אפשר לומר כי נסתם הגולל על האפשרות לבצע פריסה קדימה של מענק עקב מוות חייב במס. למרות שהחלטה זו הינה בסמכותה של רשות המסים, שכן על פי הפקודה, פקיד השומה רשאי לאשר פריסה קדימה אך לא חייב, אי אפשר שלא להביע מורת רוח מההחלטה. משפחות שאיבדו בטרם עת, את אחד המפרנסים בבית, זקוקות לכל שקל על מנת להמשיך ולהתקיים בכבוד ולדעתי לא היה מקום להכביד עליהן בדרך של הגדלת נטל המס, לבטח כל עוד פקידי השומה ממשיכים לאשר לנישומים אחרים, פריסה קדימה, במקרים של פרישה "רגילה", שלא עקב פטירה.
מענק פרישה חייב של נישום שפרש מהעבודה קודם לפטירתו – סעיף 2.5 לחוזר
"...לפיכך, ומכיוון שלפי כללי המנהל, יש לדרוש מקדמה בעת עריכת הפריסה, הרי שבמקרה בו נפטר הנישום, המס ששולם לגבי יתרת השנים ייחשב כמס המגיע ללא צורך בתיקונים ו/או שינויים" (סעיף 2.5.1).
ראשית, נניח שכך יש לפרש את הוראות הפקודה לגבי כל אותם המקרים בהם נפטר נישום בטרם הגיעה לסיומה תקופת הפריסה שביצע ביום פרישתו מהעבודה. מוטב היה אילו רשות המסים, במסגרת החוזר, היתה מדגישה בצורה הברורה ביותר (ולא מסתפקת ברמיזה על כך) כי החובה שהיתה מוטלת עד היום על שאירים ו/או יורשים להמשיך ולהגיש דוחות שנתיים למס הכנסה עד לתום תקופת הפריסה המקורית – בטלה !
שנית, לעניות דעתי, קביעה זו אין בה שום רציונל, שכן מקדמה במהותה היא מקדמה ולא תשלום סופי. ידוע לכל כי פעמים רבות בעת הפרישה קובע פקיד השומה מקדמה בשיעור גבוה לאחר שהניח הנחות, לעיתים אף על דעת עצמו, כי במהלך תקופת הפריסה ישולמו לפורש לאחר פרישתו לכל הפחות דמי אבטלה ו/או הפורש ימשיך לעבוד בעבודה אחרת ו/או יהיו לפורש הכנסות חייבות במס נוספות כגון פנסיה חודשית.
כל עוד צפויה התחשבנות סופית במסגרת דוחות שנתיים, ניחא, ואולם במקרה שנפטר הנישום בטרם הסתיימה תקופת הפריסה, ברור כשמש כי ההנחות עליהן התבסס פקיד השומה בעת קביעתו את שיעור המקדמה - לא התממשו ועקב כך, בפועל, לפי שיטה זו, רשות המסים גורפת לקופת המדינה מסים שלא בהכרח מגיעים לה. אילו היתה קובעת רשות המסים את שיעור המקדמה, אם ביום הפרישה ואם ביום הפטירה, על בסיס הכנסה יחידה במהלך שנות הפריסה, אולי גישה זו היתה מתקבלת על הדעת.
|
עדכון 06/2022:
* חוזר מס הכנסה מס' 2/2022 - סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה – אשר פורסם ביום 02/06/2022 וחל החל ממועד פרסומו של החוזר – 02/06/2022 - מחליף את כל הוראות חוזר מס הכנסה מס' 10/2011 - הכנסות מעבודה ו/או מענקי פרישה/מוות המתקבלות לאחר אריכות ימים - מיום 13/07/2011 - חוזר מס הכנסה מס' 10/2011 בטל ומבוטל !
* מס על כספי פיצויי פיטורים ומענקים שנתקבלו עקב מוות של עובד במהלך יחסי עובד-מעסיק - טבלת השוואה בין הוראות חוזר מס הכנסה מס' 10/2011 - הכנסות מעבודה ו/או מענקי פרישה/מוות המתקבלות לאחר אריכות ימים – מיום 13/07/2011 (שבוטל!) לבין הוראות חוזר מס הכנסה מס' 2/2022 - סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה – מיום 02/06/2022 (שבתוקף מיום פרסומו) - לעניין אופן מיסוי כספי פיצויי פיטורים ומענקים שנתקבלו עקב מוות של עובד במהלך יחסי עובד-מעסיק.
להלן סקירה ודברי ביקורת לחוזר מאת רו"ח אמיר גבאי:
מענק מוות המשולם לשארי עובד עקב מוות – סעיף 2.4 לחוזר
"...לצורך קביעת השארים לעניין זה, יש להימנע מלדרוש או להסתמך על צו הירושה, שאינו תקף לגבי הכנסה זו"
"יש לצרף מסמכים נאותים להנחת דעתו של פקיד השומה כגון: צו ירושה או צו קיום צוואה, אישור בית משפט על מינוי אפוטרופוס לקטינים, או על מינוי מנהל עיזבון וכיוצא בזה". לפיכך, אם זו עמדת רשות המסים, עם פרסום החוזר, ראוי היה לתקן את הטופס המשמש את השאירים ו/או היורשים של הנפטר. ואולם, ברב המקרים היורשים הם גם השאירים ולפיכך מטעמים פרקטיים לדעתי יש לאפשר לשאירים להיעזר בצו הירושה או צו קיום צוואה בעת פנייתם לפקיד השומה שכן אחרת, איזה מסמך ידרוש פקיד השומה בעת הפניה אליו, שיניח את דעתו לגבי זהותם של השאירים כהגדרתם בחוק ? איזה כלים עומדים לרשות פקיד השומה לבירור זהותם של השאירים בצורה מהירה וקלה ? האם יכול לדעת פקיד השומה על קיומו של בן זוג ידוע בציבור או נכד שכל פרנסתו היתה על הנישום שנפטר ?
מוטב היה להשאיר את האחריות לבירור זהות השאירים בידי המעביד והקופות, שהם בפועל, בסופו של דבר, משלמים את הכספים לשאירים. שוב, איני מתעלם מהעובדה שיש כאן בעיה וצריך לנקוט בגישה זהירה ואולם רשות המסים, במסגרת החוזר, לא הציעה חלופה מעשית להוכחת זהותם של השאירים ולפיכך אני צופה קשיים בקבלת אישורים מפקיד השומה במקרה של פטירה של הנישום מהרגע שיחליטו פקידי השומה לפעול אך ורק על פי האמור בחוזר זה.
מענק מוות המשולם לשארי עובד עקב מוות – סעיף 2.4 לחוזר
"...סעיף 8(ג)(3) לפקודה מאפשר למנהל לקבוע כללים באשר לפריסה קדימה של מענק עקב מוות. המנהל לא קבע כללים שכאלה..." (סעיף 2.4.5).
בדומה ל"פריסת מס" המבוצעת על ידי עובד שפרש מעבודתו, במשך שנים רבות אישרו פקידי השומה גם לשאירים של עובד שנפטר לפרוס קדימה את כספי הפיצויים ומענק המוות החייבים במס ולצרף אותם להכנסותיהם החייבות במס בכל אחת משנות הפריסה. ואולם, מאז חודש יולי 2010 ועד היום, פקידי השומה אינם מאשרים לשאירים של עובד שנפטר לבצע פריסה קדימה וזאת מבלי שטרחה הרשות לצאת בהודעה רשמית ומסודרת בעניין.
במסגרת חוזר זה, לראשונה, מביעה הרשות את עמדתה בנושא ובאופן מעשי אפשר לומר כי נסתם הגולל על האפשרות לבצע פריסה קדימה של מענק עקב מוות חייב במס. למרות שהחלטה זו הינה בסמכותה של רשות המסים, שכן על פי הפקודה, פקיד השומה רשאי לאשר פריסה קדימה אך לא חייב, אי אפשר שלא להביע מורת רוח מההחלטה. משפחות שאיבדו בטרם עת, את אחד המפרנסים בבית, זקוקות לכל שקל על מנת להמשיך ולהתקיים בכבוד ולדעתי לא היה מקום להכביד עליהן בדרך של הגדלת נטל המס, לבטח כל עוד פקידי השומה ממשיכים לאשר לנישומים אחרים, פריסה קדימה, במקרים של פרישה "רגילה", שלא עקב פטירה.
מענק פרישה חייב של נישום שפרש מהעבודה קודם לפטירתו – סעיף 2.5 לחוזר
"...לפיכך, ומכיוון שלפי כללי המנהל, יש לדרוש מקדמה בעת עריכת הפריסה, הרי שבמקרה בו נפטר הנישום, המס ששולם לגבי יתרת השנים ייחשב כמס המגיע ללא צורך בתיקונים ו/או שינויים" (סעיף 2.5.1).
ראשית, נניח שכך יש לפרש את הוראות הפקודה לגבי כל אותם המקרים בהם נפטר נישום בטרם הגיעה לסיומה תקופת הפריסה שביצע ביום פרישתו מהעבודה. מוטב היה אילו רשות המסים, במסגרת החוזר, היתה מדגישה בצורה הברורה ביותר (ולא מסתפקת ברמיזה על כך) כי החובה שהיתה מוטלת עד היום על שאירים ו/או יורשים להמשיך ולהגיש דוחות שנתיים למס הכנסה עד לתום תקופת הפריסה המקורית – בטלה !
שנית, לעניות דעתי, קביעה זו אין בה שום רציונל, שכן מקדמה במהותה היא מקדמה ולא תשלום סופי. ידוע לכל כי פעמים רבות בעת הפרישה קובע פקיד השומה מקדמה בשיעור גבוה לאחר שהניח הנחות, לעיתים אף על דעת עצמו, כי במהלך תקופת הפריסה ישולמו לפורש לאחר פרישתו לכל הפחות דמי אבטלה ו/או הפורש ימשיך לעבוד בעבודה אחרת ו/או יהיו לפורש הכנסות חייבות במס נוספות כגון פנסיה חודשית.
כל עוד צפויה התחשבנות סופית במסגרת דוחות שנתיים, ניחא, ואולם במקרה שנפטר הנישום בטרם הסתיימה תקופת הפריסה, ברור כשמש כי ההנחות עליהן התבסס פקיד השומה בעת קביעתו את שיעור המקדמה - לא התממשו ועקב כך, בפועל, לפי שיטה זו, רשות המסים גורפת לקופת המדינה מסים שלא בהכרח מגיעים לה. אילו היתה קובעת רשות המסים את שיעור המקדמה, אם ביום הפרישה ואם ביום הפטירה, על בסיס הכנסה יחידה במהלך שנות הפריסה, אולי גישה זו היתה מתקבלת על הדעת. |
רשות המסים גובה מס ביתר משאירים ויורשים של עובד שנפטר - גם מעסיקים מנכים מס ביתר משאירים ויורשים של עובד שנפטר ומדווחים על ההכנסה באופן שגוי - ראו דוגמאות אמיתיות
הגדרת שאירים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963
ראה מכתב התגובה אשר הוגש לרשות המסים - על ידי לשכת יועצי המס בישראל בסיוע של רו"ח אמיר גבאי - 31.07.2011 -
עובד שביצע פריסת מס (עד 6 שנים) ונפטר לפני תום תקופת פריסת המס
מס על כספי פיצויים ברצף קצבה של אדם שנפטר בטרם החל לקבל קצבה
|
|
|
|