דף הבית שירות מלא – בלי לצאת מהבית !
יצירת קשר
לתאום פגישה
1599-500-570
בי. פור תכנון פרישה בע''מ פרישה
 
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

להשאיר או לא להשאיר את כספי הפיצויים בקופת הגמל לאחר עזיבת מקום עבודה או פרישה ?

קו הפרדה אדום

דיון לאור תיקון מס' 190 לפקודת מס הכנסה ותיקוני חקיקה נוספים שבאו לאחריו.

 

אמיר גבאי - רואה חשבון

ביום 2 במאי 2012 עבר בחקיקה תיקון מס' 190 לפקודת מס הכנסה אשר במסגרתו תוקן גם סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 (משיכה והעברה של כספים מקופת גמל). לפי התיקון לחוק, מעתה, בעת עזיבת מקום עבודה או פרישה, שוב ניתן להשאיר כספי פיצויי פיטורים בקופת גמל (לאחר שנוכה מהם המס כחוק בהתאם להוראת פקיד השומה) כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן (כמובן כל עוד לא מדובר בכספי פיצויים אשר ניתן לגביהם אישור רצף פיצויים או אישור רצף קצבה, שכן במקרים אלו הרי שמדובר בהסדר שונה במהותו עם מס הכנסה).

להזכירכם, החל מינואר 2008 ועד לאחרונה, תיקון 3 לחוק קופות הגמל והוראות אגף שוק ההון, הביטוח והחסכון שבאו לאחריו, גרמו לחוסכים רבים בקופות הגמל עוול ונזקים כספיים שלא היה להם בסיס הגיוני, כאשר כספי פיצויים שהושארו בקופת גמל לאחר עזיבת מקום עבודה או פרישה, על אף שנוכה מהם המס כחוק בהתאם להוראת פקיד השומה בעת עזיבת מקום העבודה או הפרישה, ניתן היה לשוב ולמשוך אותם כקצבה חודשית בלבד ולא כסכום חד פעמי במזומן. סנקציה אשר מעבר לפגיעה בקניינו של אדם, הביאה חוסכים רבים לכדי תשלום כפל מס.

אפשר לסכם ולומר כי המענה למצוקה אליה נקלעו חוסכים רבים מאז ינואר 2008 ועד היום, ניתן בשני שלבים:

בשלב הראשון, במסגרת הוראת השעה (תיקון 5 לחוק קופות הגמל), (פרי המאבק הציבורי אשר ניהלנו בכנסת, מול האוצר: אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון ורשות המסים במהלך 4 שנים, ראה סיקור מלא של המאבק הציבורי: בעקבות תיקון 3 - משרד האוצר מטיל גזירות על עמיתי קופות הגמל וקופות הגמל שותקות), הוראת שעה אשר אפשרה לכל אותם החוסכים, עד ליום 31.12.2011, לחזור בהם מהחלטתם להשאיר את כספי הפיצויים בקופת הגמל ולמשוך את אותם הכספים במזומן בניכוי מס אך ורק על הרווחים.

בשלב השני, במסגרת תיקון מס' 190 לפקודת מס הכנסה, איתו פתחנו מאמר זה. תיקון חקיקה מתבקש...עליו אפשר לומר, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא...

חשוב להזכיר כי התיקון לחוק מתייחס גם למוטבים אשר מעתה שוב יכולים להשאיר כספים בקופת הגמל במקרה של פטירתו של העמית.

להלן סיקור השינויים:

משיכה והעברה של כספים מקופת גמל – סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005

נוסח הסעיף לאחר תיקון מס' 190 לפקודת מס הכנסה  ותיקוני חקיקה נוספים שבאו לאחריו:

בהתייחס לאפשרות, בעת עזיבת מקום עבודה או פרישה, להשאיר כספי פיצויי פיטורים בקופת גמל (לאחר שנוכה מהם המס כחוק בהתאם להוראת פקיד השומה) כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן:

סעיף 23 (א)(2א) – "העברה של כספים ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה שאינה קופת גמל מרכזית לקצבה או מקופת גמל אישית לפיצויים, לחשבון חדש בקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה על שמו של העמית, שלא יהיה ניתן להפקיד אליו תשלומי כספים נוספים, וזאת לאחר שנוכה מהסכום האמור מס בהתאם להוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה לגבי החלק שאינו פטור לפי סעיף 9(7א) לפקודה האמורה; כספים שהועברו לחשבון חדש כאמור לא יראו אותם כחלק ממרכיב הפיצויים לעניין סעיף זה".

ובהתייחס לאפשרות מוטבים להשאיר כספים בקופת גמל במקרה פטירתו של העמית, כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן:

סעיף 23 (א)(2ב) – "העברה של כספים המגיעים למוטב מקופת גמל לקצבה שאינה קופת גמל מרכזית לקצבה, מקופת גמל לתגמולים או מקופת גמל אישית לפיצויים, לחשבון חדש בקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה על שמו של המוטב, שלא יהיה ניתן להפקיד אליו תשלומי כספים נוספים".

סעיף 23 (ב2) – "לעניין דיני המס בלבד, יראו כספים –

(1) מקופת גמל אישית לפיצויים או ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה שאינה קופת גמל מרכזית לקצבה, שנוכה מהם מס כאמור בסעיף קטן (א)(2א) ולא נמשכו בידי העמית ולא הועברו לחשבון חדש כאמור באותו סעיף קטן, ככספים שהועברו לחשבון חדש כאמור, בתום שלושה חודשים מיום ניכוי המס כאמור;

(2) המגיעים למוטב מקופת גמל לקצבה שאינה קופת גמל מרכזית לקצבה, מקופת גמל לתגמולים או מקופת גמל אישית לפיצויים, שלא נמשכו בידי המוטב ולא הועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף קטן (א)(2ב) בתוך שלושה חודשים מיום פטירתו של העמית, ככספים שהועברו לחשבון חדש כאמור באותו סעיף קטן בתום התקופה האמורה".

שיעור המס על הכנסה מריבית ומדמי ניכיון – סעיף 125ג לפקודת מס הכנסה

נוסח הסעיף לאחר תיקון מס' 190 לפקודת מס הכנסה

הן בהתייחס לאפשרות, בעת עזיבת מקום עבודה או פרישה, להשאיר כספי פיצויי פיטורים בקופת גמל (לאחר שנוכה מהם המס כחוק בהתאם להוראת פקיד השומה) כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן והן בהתייחס לאפשרות מוטבים להשאיר כספים בקופת גמל במקרה פטירתו של העמית, כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן:

סעיף 125ג. (ב) – "יחיד חייב במס על הכנסה מריבית בשיעור שלא יעלה על 25%, ויראו את הכנסתו זו כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת."

סעיף 125ג. (ה) – "הוראות סעיף זה לא יחולו על כספים המשולמים מקופת גמל שאינה קופת גמל לתגמולים או שאינה קרן השתלמות, וכן לא יחולו על כספים המשולמים מקופת גמל לתגמולים המחויבים במס לפי הוראות סעיף 87, ואולם הוראות סעיף זה יחולו על ריבית ורווחים אחרים שרואים אותם כהכנסה מריבית לפי הוראות סעיף 3(ה4)(3)."

הערה: הפרשי ההצמדה פטורים ממס לפי סעיף 9 (13) לפקודת מס הכנסה, המס מחושב על הרווח הריאלי בלבד.

הכנסות אחרות – סעיף 3 לפקודת מס הכנסה

נוסח הסעיף לאחר תיקון מס' 190 לפקודת מס הכנסה  ותיקוני חקיקה נוספים שבאו לאחריו:

הן בהתייחס לאפשרות, בעת עזיבת מקום עבודה או פרישה, להשאיר כספי פיצויי פיטורים בקופת גמל (לאחר שנוכה מהם המס כחוק בהתאם להוראת פקיד השומה) כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן והן בהתייחס לאפשרות מוטבים להשאיר כספים בקופת גמל במקרה פטירתו של העמית, כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן:

סעיף 3(ה4)(3) לפקודה – "ריבית ורווחים אחרים שמשך יחיד מקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה והנובעים מכספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל או שמשך יחיד מקופת גמל להשקעה, יראו אותם כהכנסה מריבית, ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על הכספים כאמור יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה; משך יחיד חלק מהכספים כאמור, יראו אותם כאילו נמשכו על חשבון קרן, ריבית והפרשי הצמדה, באופן יחסי".

בשורה תחתונה: ככלל, על הרווחים הריאליים (מעבר לעליית המדד) יחול מס בשיעור של 25%, החישוב וניכוי המס מבוצע באופן יחסי, בעת משיכת כספים מקופת הגמל וכמובן שהכספים נותרים נזילים...

שימו לב !

כספים שהועברו ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה (שאינה קופת גמל מרכזית לקצבה) או מקופת גמל אישית לפיצויים, לחשבון חדש בקופת גמל לקצבה (שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה) על שמו של העמית (לאחר שנוכה מהם המס בהתאם להוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה לגבי החלק שאינו פטור לפי סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה), בעת עזיבת מקום עבודה או פרישה, לפי סעיף 23(א)(2א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 וכספים המגיעים למוטב מקופת גמל לקצבה (שאינה קופת גמל מרכזית לקצבה), מקופת גמל לתגמולים או מקופת גמל אישית לפיצויים, שהועברו לחשבון חדש בקופת גמל לקצבה (שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה) על שמו של המוטב לאחר פטירתו של העמית, לפי סעיף 23(א)(2ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 - מוגדרים בסעיף 9א לפקודת מס הכנסה: "תשלומים פטורים".

"תשלומים פטורים" – כל אחד מאלה: (2) כספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות הגמל;

כאשר, ככלל, מכספים כגון אלו (כספים המוגדרים "תשלומים פטורים"), ניתן לקבל "קצבה מוכרת" כהגדרתה בסעיף 9א לפקודת מס הכנסה והכל בכפוף לכל התנאים בפקודת מס הכנסה, תקנות מס הכנסה ובחוקים הרלבנטיים.

"קצבה מוכרת" – חלק מקצבה המשולמת על ידי קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, הנובע מתשלומים פטורים;

ואולם, מה קורה כאשר העמית או המוטב (בהתאמה) מבקש , בשלב מאוחר יותר, לבצע משיכה של אותם הכספים בסכום חד פעמי ולא כקצבה חודשית ?
 
החל מהתיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 13 והוראת שעה), התשע"ו-2015 מיום 02/11/2015 - להלן התייחסותנו העדכנית להוראות החוק הנוגעות לאופן המיסוי על הרווחים:
 
במסגרת התיקון לחוק, תוקנה גם פקודת מס הכנסה !
 
הוראות סעיף 9א (ה1) לפקודה - על אף האמור בסעיף קטן (ה), על היוון קצבה מוכרת הנובעת מכספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, יחול האמור בסעיף 3(ה4)(3).
 
הסבר: במקרים בהם המשיכה של הכספים כסכום חד פעמי, על פי כל הפרמטרים, הן של החוסך והן של החשבון בקופת הגמל, ובהתאם לקבוע בפקודת מס הכנסה, בתקנות מס הכנסה ובחוקים הרלבנטיים, נכנסת להגדרת היוון קצבה מוכרת, הוראות סעיף זה מתייחסות לאופן מיסוי הרווחים במקרה של היוון קצבה מוכרת כאשר מקור הכספים הוא: כספי פיצויי פיטורים שהושארו בקופת גמל (לאחר שנוכה מהם המס כחוק בהתאם להוראת פקיד השומה) כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן או כספי מוטבים שהושארו בקופת גמל במקרה פטירתו של העמית, כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן. הוראות סעיף זה מחריגות מהכלל הנוגע להיוון קצבה מוכרת. אופן המיסוי ימשיך להיות 25% מהרווח הריאלי ולא 15% מהרווח הנומינלי גם כאשר המשיכה נכנסת להגדרת היוון קצבה מוכרת. הוספת סעיף זה לפקודת מס הכנסה נועד למנוע מצבים בהם ייתכנו הבדלים באופן מיסוי הרווחים במקרה של משיכת הכספים במזומן (היוון קצבה מוכרת) להבדיל ממצב בו משולמת בפועל קצבה מוכרת (הפטורה ממס).
 
נדגיש כי, לדעתנו, גם לאחר השינוי האחרון לחוק, אשר לפי הבנתנו את הוראות הפקודה, נוגע אך ורק להיוון קצבה מוכרת כהגדרתו, עדיין ייתכנו מצבים מסויימים בהם הרווחים, חלקם או כולם, יהיו פטורים ממס, לדוגמא בלבד: נניח כאשר החוסך זכאי לפטור ממס על היוון קצבה מזכה (בכפוף לכל התנאים הרלבנטים ולפרמטרים של החוסך והחשבון בקופת הגמל) עניין שיש לבחון אותו בקפידה כאשר יש להביא בחשבון כי ככל שהחוסך זכאי לפטור ממס על היוון קצבה (מזכה) הרי שזה בא על חשבון הטבת מס אותה יכול היה לנצל על הכנסתו השוטפת מקצבה חודשית במהלך כל תקופת הפנסיה שיש לו ממקורות אחרים של פנסיה !
 
עד לתיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 13 והוראת שעה), התשע"ו-2015 מיום 02/11/2015 - זו היתה התייחסותנו להוראות החוק הנוגעות לאופן המיסוי על הרווחים:
 
במקרים בהם המשיכה של הכספים כסכום חד פעמי, על פי כל הפרמטרים, הן של החוסך והן של החשבון בקופת הגמל, ובהתאם לקבוע בפקודת מס הכנסה, בתקנות מס הכנסה ובחוקים הרלבנטיים, נכנסת להגדרת היוון קצבה מוכרת, הרי שייתכן מצב בו הרווחים ימוסו בשיעור מס של 15% על הרווח הנומינלי ולא בשיעור מס של 25% על הרווח הריאלי !
 
ראו הוראות סעיף 9א (ה)(3) לפקודת מס הכנסה -"על אף הוראות סעיף 121, על סכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת, אשר אינו פטור ממס לפי פסקה (1), יוטל מס רק בשל מרכיב הרווח היחסי, בשיעור של 15%...".
 
נדגיש כי יתכנו מצבים מסויימים בהם הרווחים, חלקם או כולם, יהיו פטורים ממס, לדוגמא בלבד: נניח כאשר החוסך זכאי לפטור ממס על היוון קצבה מזכה (בכפוף לכל התנאים הרלבנטים ולפרמטרים של החוסך והחשבון בקופת הגמל) עניין שיש לבחון אותו בקפידה כאשר יש להביא בחשבון כי ככל שהחוסך זכאי לפטור ממס על היוון קצבה (מזכה) הרי שזה בא על חשבון הטבת מס אותה יכול היה לנצל על הכנסתו השוטפת מקצבה חודשית במהלך כל תקופת הפנסיה שיש לו ממקורות אחרים של פנסיה !
 
לפי עמדת רשות המסים אשר הועברה אלינו לבקשתנו נכון לסוף שנת המס 2014: שיעור המס ואופן חישוב המס נקבעים לפי המבחן, האם מדובר בהיוון קצבה או לא. לטענת רשות המסים אין מדובר בסתירה בין הוראות החוק השונות, ואין מדובר בהוראות מקבילות לכאורה, זו לצד זו, ואין מדובר בעניין של פרשנות...זו עמדת רשות המסים אשר היא זו הקובעת באופן מעשי. ככלל, כבר החל מגיל 60 משיכת הכספים תיחשב להיוון קצבה שכן זהו הגיל המינימלי לקבלת קצבה וביצוע "היוון קצבה" מוכרת. אגב, מכאן ניתן ללמוד כי לגיל החוסך ולעיתוי משיכת הכספים כסכום חד פעמי במזומן יש משמעות כספית הנובעת מחבות המס על הרווחים ויש לתכנן מראש את עיתוי משיכת הכספים (או לבחון את ההחלטה האם בכלל, מתחילה, להותיר את כספים מסוגים אלו בקופה...) במישור האישי בלבד, באופן מקצועי, המתחשב בכל הפרמטרים האישיים של החוסך, היום ובעתיד!
 
לכל מי שחושב, בתום לב, כי 15% על הרווח הנומינלי זה בהכרח, בכל המקרים ובכל תקופה לחישוב, פחות מ- 25% על הרווח הריאלי, זה המקום להפנות אותו לחישוב לדוגמא - חישוב מס על הרווחים - דוגמא (חישוב לדוגמא אותו ביצענו בעבר בהקשר אחר) לצורך ההמחשה, עד כמה ייתכן והוא טועה ועד כמה ייתכן ומדובר באופן מעשי ב"אשליה אופטית" העלולה להוביל אותו לתשלום מס גדול יותר (בחישוב לדוגמא, באותם הנתונים, ניתן לראות כי בפועל מדובר בתשלום מס פי 4 ממה שניתן היה להגיע אליו בדרך אחרת, אבל שוב, נדגיש כי זה לא נכון בהכרח בכל תקופה לחישוב ובכל מצב של נתונים).
 
למעשה, נכון יותר לומר כי עדיפות מסלול מיסוי אחד על משנהו, מושפעת הן מביצועי הקופה והן משיעור עליית המדד במהלך תקופת החיסכון והיחס ביניהם ושווה גם כאן להביא בחשבון הן את התשואה הצפויה המשוערת (נטו לאחר דמי ניהול) בהתאם לרמת הסיכון הנבחרת על ידי החוסך (המושפעת ממסלולי ההשקעה בה בחר) והן את התחזיות לשינויים במדד, על מנת לקבל החלטות ולהגיע לתוצאה הרצויה, מבחינת המס.

כעת, נחזור לדון בהיבט נוסף חשוב, בשאלה בה פתחנו את המאמר, להשאיר או לא להשאיר את כספי הפיצויים בקופת הגמל לאחר עזיבת מקום עבודה או פרישה ?

תחילה נדגיש כי התיקון לחוק מבורך ! וברמה העקרונית, האפשרות המחודשת להמשיך לנהל את כספי הפיצויים הנזילים במסגרת קופת גמל בהשוואה לאפשרויות נוספות לניהול כספים פנויים לאחר עזיבת מקום עבודה או פרישה, הינה אפשרות סבירה ועשויה להתאים לצרכים של חלק מהחוסכים. (לדוגמא, האפשרות לקבל קצבה נוספת הפטורה ממס (קצבה מוכרת)).

ואולם, השאלה שצריך לשאול כל חוסך, מרגע עזיבת מקום עבודה או יציאה לפנסיה, האם זוהי הדרך האופטימלית בעבורו במישור האישי, לניהול כספי הפיצויים הנזילים, בכל ההיבטים.
 
מעבר לכל האמור מעלה בכל הנוגע לשיעור המס ואופן חישוב המס שיחול על הרווחים השוטפים די בכך שנתייחס לעניין נוסף, אחר, ואולי מכריע לא פחות, בכל הקשור לקבלת החלטות, הזכאות להטבות מס לגמלאים על הכנסות מריבית:

לפי האמור בסעיף 125ד (א) לפקודת מס הכנסה: הגדרתה של "ריבית" לעניין הטבות המס לפי סעיף 125ד וסעיף 125ה לפקודת מס הכנסה: "ריבית המשתלמת על פיקדון בתאגיד בנקאי או על תכנית חיסכון" – בלבד !

לפיכך, לדוגמא, במידה ומדובר בפורש אשר זכאי להטבות מס לפי סעיף 125ד ו/או סעיף 125ה לפקודת מס הכנסה (חובה לעיין בכל התנאים ולשים לב לשנת הלידה של הפורש !), הרי שאת הטבות המס יוכל לממש אך ורק במידה ויפקיד את הכספים בפיקדון בנקאי או בתכנית חיסכון. הטבות מס, אשר תימנע ממנו האפשרות לממשן לאורך כל תקופת הפנסיה המתארכת משנה לשנה, במידה וישאיר את כספי הפיצויים הנזילים בקופת הגמל... 

לפורשים רבים האפשרות "לסגור" את כספי הפרישה לתקופה ארוכה בפיקדון בנקאי או בתכנית חיסכון בנקאית, בריבית קבועה ומובטחת אך לרוב נמוכה, תוך ויתור על נזילות הכספים להם הם זקוקים למחייתם במהלך תקופת הפנסיה אינה קוסמת ואף אינה מתאימה.

ואולם, הטבות המס לגמלאים (בכפוף לכל התנאים, ביניהם שנת הלידה, מימוש רווחים בפועל ועוד) ניתנות למימוש גם במסגרת תכנית חיסכון בחברת ביטוח אשר ביתר מרכיביה ומאפייניה דומה עד מאוד לקופת גמל נזילה בה ניתן להשאיר כספי פיצויים נזילים, ובמסגרת זו, ניתן להגיע למצב אופטימלי של ניהול כספי הפיצויים הנזילים לאחר הפרישה, גם לשמור על נזילות כספי הפיצויים (כמו בקופת הגמל...), גם להמשיך לנהל את הכספים במסלולי השקעה שונים לפי העדפת הפורש באשר לרמת הסיכון המתאימה לצרכיו וליהנות מהיתרון הכלכלי הטמון בדחיית המועד לתשלום המס על הרווחים עד למועד משיכת הכספים בפועל (כמו בקופת הגמל...) וגם ליהנות מהטבות המס לגמלאים, שכן, למה לוותר על הטבות מס המגיעות לנו מרגע הפרישה, במהלך כל תקופת הפנסיה, המתארכת משנה לשנה.

על מנת להיזכר עד כמה בכלל, האפשרות לממש את הטבות המס, מהותית לפורש ובכמה כסף מדובר, אפשר:

1. לעשות חישוב לדוגמא במחשבון: מחשבון הטבות מס לגמלאים ולבעלי הכנסות נמוכות בגין הכנסות מריבית

2. לעיין בסעיפי הטבות המס לגמלאים, מידע מעודכן לשנת המס הנוכחית: הטבות מס לגמלאים

3. לצפות במצגת עם מידע מעודכן לשנת המס הנוכחית: מצגת פרישה

4. לקרוא את המאמרים הבאים, אותם פרסמנו במהלך השנים האחרונות:

· להשקיע בשוק ההון בלי לשלם מס על רווחי הון - כתבה מתוך עיתון גלובס - 03.05.09

· יוצא לפנסיה ? כך תעשה לך הכנסה פטורה ממס בשוק ההון - הכתבה המורחבת לזו שפורסמה בגלובס ביום 03.05.09

· פורשים לפק"מ - מה כדאי יותר ? קרן כספית או פק"מ ? מימוש הטבות מס לפורשים במסגרת פק"מ או תכנית חסכון - שנת 2012

· מפני פק"מ תקום - כתבה מתוך עיתון גלובס - 10/12/08
 
 
עדכון - ינואר 2017
 

ביום 29/12/2016 פורסם ברשומות: חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז -2016. במסגרת החוק, בוצעו שינויים מהותיים בכל הקשור למיסוי כספי פיצויים. לפני שנתקדם, נגדיר עבור מי הסבר נוסף זה מיועד:

ככלל, כל עובד העוזב מקום עבודה החל מיום 1 בינואר 2017 + משכורתו החודשית (הקובעת לפיצויים) עולה על 32,000 ש"ח ברוטו לחודש (התקרה מתעדכנת בכל שנה ! זו התקרה לינואר 2017).

(במסגרת הסבר זה, במטרה לפשט אותו ככל האפשר, אין אנו נכנסים להגדרות מדוייקות ואין אנו מפרטים את הוראות החוק החדשות והחריגים להן. באתר פרישה ניתן למצוא מידע מלא ועדכני בנושא זה, לרבות, (אך לא רק) בקישור שלהלן: תקרה לפיצויים).

בהתחשב בהוראות החדשות לפיהן, ככלל, החל מיום 1 בינואר 2017:

1. סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל..

2. סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון השלמה לפיצויים, העולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל...
לעניין הרווחים שנצברו בקופה בגין חלק ספציפי זה של כספי הפיצויים (ששולם עליו המס כבר בשלב ההפקדה):
  • הן במקרה של משיכת הכספים כבר ביום עזיבת מקום העבודה או בהמשך הדרך, בחלוף הזמן, לאחר שהושארו בקופה ביום עזיבת מקום העבודה...
  • הן במקרה של פטירה של החוסך בהמשך הדרך, בחלוף הזמן, לאחר שהושארו בקופה ביום עזיבת מקום העבודה...
  • למעט במקרה מוות של עובד, כאשר מדובר בפטירה של העובד תוך תקופת העבודה, בהיותו עובד שכיר (שכן כאשר מדובר במענק מוות כהגדרתו בפקודה, הרווחים בגין חלק ספציפי זה של כספי הפיצויים, פטורים ממס ללא תקרה, לפי הוראות סעיף 9(7א)(ב1) לפקודת מס הכנסה)
  • כמו כן, למעט מקרה בו החוסך מבקש לקבל מכספים אלו "קצבה מוכרת" כהגדרתה...

יחול מס על הרווחים לפי סעיף 9(7א)(א1) לפקודת מס הכנסה:

(1) "על ריבית ורווחים אחרים שמקורם בסכומים האמורים, אשר נמשכו מהקופה בידי העובד או בעקבות פטירתו, יוטל מס בשיעור הקבוע לפי סעיף 125ג(ג)".
 
שיעור המס לפי סעיף 125ג(ג) לפקודת מס הכנסה: (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שולמה הריבית על נכס שאינו צמוד למדד, או שהוא צמוד בחלקו לשיעור עליית המדד, כולו או חלקו, או שאינו צמוד למדד עד לפדיון או עד להחזר, תחויב הכנסתו של היחיד מריבית במס בשיעור של 15%. (2) שר האוצר רשאי לשנות בצו את שיעור המס הקבוע בפסקה (1), בהתאם לשינוי במדד.
 
לא ברור לנו מדוע בחר המחוקק להתייחס באופן שונה לחלק ספציפי זה של כספי הפיצויים, לעניין שיעור המס על הרווחים, ואולם נכון להיום אלו הן ההוראות.
 
כמו כן, לעניות דעתנו, היה מקום במסגרת דברי ההסבר לסעיף זה בהצעת החוק לחדד ולהדגיש כי ככל שבוחרים שלא למשוך את הכספים כקצבה חודשית (מוכרת) אלא בסכום חד פעמי במזומן, בכל שלב, גם במהלך תקופת הפנסיה, הרווחים שנצברו ימוסו בהתאם להוראות הספציפיות במסגרת סעיף 9(7א) לפקודה, כמופיע מעלה ולא לפי כל הכללים הנוגעים להיוון קצבה מוכרת והיוון קצבה בכלל - ככל שזו כוונת המחוקק - שנכון להיום, אינה ברורה באופן חד משמעי ונראה כי קיימת סתירה בין הסעיפים בפקודה. נוסיף כי נציגי רשות המסים העדיפו בשלב זה שלא להשיב על עניין ספציפי זה כאשר פנינו אליהם בבקשה להבהרה, ייאמר לזכותם כי העדר המענה נומק על ידם, כי לשיטתה, היא אינה רואה איך, באופן מעשי, זה משנה לעניין חבות המס בפועל. אנחנו חושבים אחרת.

לכל הפורשים, בהצלחה...

מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה.



  דף קודם  
הדפס את המאמר
מחשבונים
טפסים
פיצויי פיטורין
מצגות
מאמרים
פיטורין והתפטרות
קיבוע זכויות
טופס 161
כתבות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

קו הפרדה אדום
תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook
© כל הזכויות שמורות ל בי. פור תכנון פרישה בע"מ.