דף הבית שירות מלא – בלי לצאת מהבית !
יצירת קשר
לתאום פגישה
1599-500-570
בי. פור תכנון פרישה בע''מ פרישה
 
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

חלוקת זכויות הפנסיה בין בני-זוג גרושים

קו הפרדה אדום

כתיבה: דינה צדוק
מוגש לוועדה לקידום מעמד האשה
‏24 ביולי 2008

 

הכנסת
מרכז המחקר והמידע
 
מסמך רקע בנושא:
חלוקת זכויות הפנסיה בין בני-זוג גרושים
מוגש לוועדה לקידום מעמד האשה
הכנסת, מרכז המחקר והמידע
קריית בן-גוריון, ירושלים 91950
טל': 6016 649 - 02
פקס: 6103 649 - 02

www.knesset.gov.il/mmm

כתיבה: דינה צדוק

אישור: הודיה קין, ראש צוות

עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת"

‏כ"א בתמוז תשס"ח
‏24 ביולי 2008
 

 

 
מבוא
מסמך זה נכתב לוועדה לקידום מעמד האשה לקראת דיון בנושא זכויות פנסיוניות לנשים גרושות.
לעתים קרובות, כאשר בני-זוג המתגרשים או נפרדים לאחר חיים משותפים ממושכים, בן-זוג אחד מתקשה לממש את זכותו בקרן הפנסיה של האחר, שכן לפי תקנות קרנות הפנסיה הזכויות שנצברות בקרנות נחשבות לזכויות של העמית בלבד.
במסמך זה מוצגים בקצרה:
· הרקע לבעיית חלוקת זכויות הפנסיה בין בני-זוג גרושים או פרודים, בדגש על בעייתן של נשים גרושות;
· פתרונות אפשריים לבעיה;
· העמדות שהוצגו בדיוני ועדת המשנה לקידום נשים בעבודה ובכלכלה של הוועדה לקידום מעמד האשה שהתקיימו בשנים 2000-2002 בנושא, ההסכמות שהושגו ותוצאות הדיונים;
· עמדתם הנוכחית של כמה גופים הנוגעים בדבר.
 
1. הרקע לבעיית חלוקת הפנסיה[1]
החוק והפסיקה בישראל הכירו בזכויות הפנסיה שצבר אחד מבני-הזוג במהלך החיים המשותפים כנכס משותף של בני-הזוג. הכרה זו נבעה, בין השאר, מההכרה בכך שבן-הזוג שעובד במשק הבית או מגדל את הילדים (בדרך כלל האשה), תורם תרומה משמעותית ביותר לרכוש המשותף, ולכן ראוי שייהנה מן הזכויות שצבר בן-זוגו באותה תקופה. פעמים רבות נכס זה הוא אחד הנכסים הכלכליים העיקריים של בני-הזוג.
אף-על-פי-כן, לבן-הזוג שאינו עמית קשה לממש את זכותו בעת פירוד. לפי תקנות קרנות הפנסיה הזכויות שנצברות בקרנות נחשבות לזכויות של העמית בלבד, משום שלפי הכללים הקבועים בחוק לניהול קרנות פנסיה וקופות גמל החברות בקופות האלה היא על בסיס אישי בלבד ואינה ניתנת להעברה.
בקרב רוב הזוגות הנשואים בישראל הבעל הוא בן-הזוג אשר צובר את מרבית זכויות הפנסיה. להלן נתונים לשם המחשה:
· היקף הכיסוי הפנסיוני של נשים בישראל נמוך משל הגברים: רק 46% מהנשים מכוסות בתוכנית פנסיה, לעומת 60% מהגברים.[2]
· גם נשים המכוסות בתוכניות פנסיה בדרך כלל צוברות זכויות נמוכות יותר לפנסיה, בשל מאפייני התעסוקה של נשים, המשפיעים על היקף זכויות הפנסיה שהן צוברות.[3] לדוגמה: הכנסתן של נשים הכנסה נמוכה יותר מהכנסתם של גברים;[4] יותר נשים מועסקות במשרה חלקית;[5] יותר נשים מועסקות דרך חברות כוח-אדם;[6] לנשים הפסקות רבות יותר בחיי העבודה.[7]
לנוכח האמור, פעמים רבות נשים שמתגרשות לאחר חיים משותפים ממושכים נותרות בלא הכנסה בתקופת הפנסיה. הדבר נובע מההיקף הנמוך של הכיסוי הפנסיוני של הנשים ומהקושי לממש את הזכות המהותית בקרן הפנסיה של בן-הזוג לשעבר.
בעיה נוספת במימוש הזכויות בקרן הפנסיה של בן-הזוג לשעבר מתעוררת כאשר העמית נפטר בלא שאירים לפני גיל הפנסיה. עמית שנפטר ויש לו שאירים – שאיריו יקבלו פנסיית שאירים ובן-זוגו יהיה זכאי לחלקו היחסי מתוך פנסיה זו. אך כאשר העמית נפטר בלא שאירים – הכללים קובעים כי בן-הזוג לשעבר לא יהיה זכאי לפנסיה.
 
2. פתרונות אפשריים לבעיה[8]
לבעיית חלוקת זכויות הפנסיה בין בני-זוג שהתגרשו או נפרדו יש כמה פתרונות אפשריים, אך אף אחד מהם אינו בגדר פתרון מלא לכל ההיבטים של הבעיה:
2.1. היוון הזכויות במועד הפרידה
אפשר לערוך חישוב אקטוארי של שווי הזכויות הפנסיוניות שנצברו במהלך החיים המשותפים ולחשב את חלקו של כל אחד מבני-הזוג במסגרת איזון המשאבים ביניהם.
ואולם, שיטה זו מעמידה בסכנה את יעדם של הכספים בקרן – הכנסה לעת זקנה – שכן בן-הזוג שמקבל תשלום עבור חלקו בקרן כבר לא יהיה זכאי לתשלום גמלה בעת יציאתו לפנסיה. בעיה נוספת היא יישום ההיוון, משום שלזוגות רבים אין די נכסים שיאפשרו לצד אחד לשלם לצד האחר עבור חלקו.
2.2. "חלוקת אורך"
המתנה למועד הפרישה של בן-הזוג העמית בקרן הפנסיה וחלוקת הזכויות בין הצדדים במועד זה.
ואולם, שיטה זו מקשה על נשים, שכן הן נאלצות להמתין עד לפרישת בן-הזוג לשעבר לשם מימוש זכויותיהן ולעתים עד למועד פרישתו אין להן הכנסה. כמו כן, עלולה להתעורר בעיה של משיכת כספים מהקרן בידי בן-הזוג העמית בלא ידיעת בן-הזוג.
עוד יצוין כי פתרון זה אינו פותר את הבעיה שנוצרת כאשר העמית נפטר בלא שאירים.
2.3. "חלוקת רוחב"
הפרדת הזכויות שהצטברו בקרן הפנסיה לשני תיקים נפרדים – האחד על שם הבעל והאחר על שם האשה – אשר ינוהלו בנפרד ממועד הגירושין. הסדר כזה יאפשר לכל בן-זוג לקבל גמלה מהמועד שבו הוא זכאי לצאת לפנסיה.
ואולם, פתרון זה משנה באופן מובהק את אופיין של קרנות הפנסיה כמכשירים אישיים שאינם ניתנים להעברה. עוד יצוין כי פתרון זה פוגע בזכויותיו של עמית ההופך לנכה, שכן הוא לא יהיה זכאי למלוא גמלת הנכות שהיה זכאי לה אילולא הופרדו התיקים.
 
3. הדיונים בוועדת המשנה לקידום נשים בעבודה ובכלכלה[9]
בשנים 2000-2002 התקיימו דיונים בוועדת המשנה לקידום נשים בעבודה ובכלכלה (של הוועדה לקידום מעמד האשה) (להלן: ועדת המשנה) בניסיון להסדיר את החלת דיני השיתוף על זכויות הפנסיה שנצברו במהלך החיים המשותפים של בני-זוג.
פרק זה מביא סקירה קצרה של הרעיונות להסדרים שהעלו גופים שונים בדיוני ועדת המשנה, של ההסכמות שהושגו באותה העת ושל תוצאות הדיונים:
3.1. עמדת ארגוני הנשים
בדיונים העלו ארגוני הנשים (נעמת, שדולת הנשים ועמותת ג.ר.נ.י.ת.) את הבעיות העומדות בפני הנשים הגרושות המתקשות במימוש זכותן בקרן הפנסיה של בן-זוגן לשעבר.
הארגונים הציגו נוסחים אפשריים להצעות חוק שיאפשרו לבן-הזוג שאינו עמית בקרן ליהנות מזכויות הפנסיה שנצברו במהלך החיים המשותפים. הצעות חוק אלו התבססו על פתרון של "חלוקת אורך" (קרי: חלקות הזכויות במועד פרישת העמית), משום שמשרד האוצר עומד על כך שאין להפריד את הכספים בקרן בעת הפירוד.
3.2. עמדת משרד האוצר
נציגי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר הסכימו, ברמה העקרונית, לעיגון זכותו של בן-הזוג שאינו העמית, וגיבשו עקרונות יסוד להסדרת הזכאות. לפי הצעת האוצר, ההסדר היה אמור להתממש באמצעות "הוראות ממונה" לקרנות הפנסיה, שעיקרן:[10]
· בן-הזוג יהיה זכאי לחלקו בקרן הפנסיה של העמית אם יירשם ברישומי הקרן על סמך צו של ערכאה שיפוטית מוסמכת. בן-זוג שנרשם כאמור ייקרא "בן-זוג רשום".
· ההתחייבויות של קרן הפנסיה יחולקו במועד שבו התגבשו כלפי העמית (כלומר, במועד הפרישה) בין העמית ושאיריו לבין בן-הזוג הרשום; החלוקה תשקף את היחס בין הפנסיה שצבר העמית בתקופת החיים המשותפת עם בן-הזוג הרשום לבין הפנסיה שצבר בכל תקופה אחרת, כלומר, אימוץ הפתרון של "חלוקת אורך".
· זכאותו של בן-הזוג הרשום לקבל תשלומים מהקרן אינה עצמאית, והיא קמה אך ורק מכוח זכותו של העמית. התשלומים לבן-הזוג הרשום לא יטילו חבות על הקרן נוסף על סך חבותה כלפי העמית. כלומר, קרן הפנסיה אינה משנה את אופייה כמכשיר ליחיד.
· עקרונות המיסוי של תשלומים מכל סוג מקרן הפנסיה לא ישתנו, דהיינו, המס יחושב לפי החבות במס של העמית.[11]
· במקרה מוות של העמית – יקבלו שאיריו פנסיית שאירים. בן-הזוג הרשום זכאי לחלק יחסי בפנסיית השאירים לפי החלק היחסי של תקופת החיים המשותפים שלו עם העמית. פנסיה זו תשולם כל ימי חייו (בלא תלות במשך חיי השאירים) ממועד פטירת העמית או מהמועד שבו העמית היה אמור לצאת לפנסיה (המאוחר מן השניים). אם לעמית אין שאירים בעת פטירתו – בן-הזוג הרשום לא יהיה זכאי לפנסיה, כדי שלא תוטל חבות נוספת על הקרן.
· כאשר נקבעת זכאות העמית לפנסיית נכות – בן-הזוג הרשום לא יהיה זכאי לחלק מפנסיה זו, שכן היא משולמת בשל אובדן כושר השתכרות של העמית, ואין לה נגיעה לזכויות הפנסיה שנצברו לעמית בתקופת החיים המשותפת.
· בכל מקרה שהעמית יבקש לעשות פעולה שיש בה משום השפעה על הצבירה בתקופת החיים המשותפת, על הקרן לדווח על כך לבן-הזוג הרשום ולעכב את הפעולה 45 יום ממשלוח ההודעה, כדי לאפשר לבן-הזוג הרשום להתנגד לפעולה.
· בן-הזוג הרשום יוכל לקבל דיווח תקופתי בתשלום על מצב העמית בקרן.
3.3. תוצאות הדיונים בוועדת המשנה
בדיון בוועדה ב-15 ביולי 2002 הוסכם על דעת כל הצדדים (האוצר, ארגוני הנשים ונציגי קרנות הפנסיה) כי העקרונות שגובשו באוצר יקבלו מעמד של "הוראת ממונה" לקרנות הפנסיה.[12]
ואולם, הוועדה הדגישה כי גם לפי הסדר זה נותרו כמה בעיות בלא פתרון, ובהן:
· עמית שנפטר בלא שאירים – בן-זוגו הרשום אינו זכאי לקבל את חלקו;
· חישוב המס לפי החבות במס של העמית יוצר עיוות כלפי בן-הזוג הרשום, שכן הוא נדרש לשלם מס על חלקו בקרן לפי הכנסתו של בן-זוגו לשעבר – העמית בקרן.[13]
בסופו של דבר, עד כה לא יצאו הוראות ממונה לקרנות הפנסיה לפי העקרונות שהוסכמו.[14]
 
4. עמדתם הנוכחית של כמה גופים הנוגעים בדבר
4.1. עמדת משרד האוצר[15]
בשל הרפורמות בקרנות הפנסיה מאז הדיונים בוועדת המשנה, משרד האוצר טרם גיבש את עמדתו בנושא, למרות פניותינו החוזרות ונשנות, בעל-פה ובכתב, מאז 7 ביוני 2005. בכוונת האוצר להציג את עמדתו בעל-פה בפני הוועדה.
4.2. עמדת נעמת[16]
בדיוני ועדת המשנה הגיש ארגון נעמת, בשיתוף שדולת הנשים, נוסח הצעת חוק להכרה בזכויות של בן-הזוג שאינו רשום כעמית בקרן. ההצעה עסקה בחלוקת הזכויות במועד הגעת העמית לגיל פרישה ("חלוקת אורך") לפי העקרונות שהתווה האוצר.
נעמת בוחנת בימים אלו אם כדאי להמשיך ולפעול לתיקון החקיקה שתקבע את מועד חלוקת הזכויות למועד הגעת העמית לגיל פרישה ("חלוקת אורך") או שמא כדאי לפעול לתיקון החקיקה באופן שיאפשר הפרדה מלאה של הזכויות במועד הפרידה של בני-הזוג ("חלוקת רוחב").
4.3. עמדת ג.ר.נ.י.ת. – עמותה לסיוע לנשים בהליכי גירושין[17]
גם עמותת ג.ר.נ.י.ת. הגישה נוסח הצעת חוק בדיוני ועדת המשנה. הצעת העמותה התבססה אף היא על פתרון של "חלוקת אורך", אולם בדיונים עצמם צידדה העמותה בפתרון של "חלוקת רוחב" – כלומר, חלוקת זכויות הפנסיה ביום הפירוד.
כיום העמותה מוכנה להתפשר ולהסכים לפתרון של "חלוקת אורך", ובלבד שיימצא פתרון לבעיות הנובעות מהפער בין גיל הפרישה של נשים לזה של גברים. פער זה גורם לכך שאשה צריכה להמתין עד לפרישת בן-זוגה לשעבר לשם קבלת זכויותיה, ומכיוון שרוב הנשים פורשות בגיל מוקדם יותר, עד לאותו מועד אין לה הכנסה. גם אם האשה צברה זכויות פנסיה משל עצמה, בדרך כלל מדובר בזכות לגמלה נמוכה יותר, ולעתים היא אף תיאלץ לחלוק אותה עם בן-זוגה לשעבר בעוד הוא עדיין ממשיך לעבוד.


[1] מרכז המחקר והמידע של הכנסת, זכויות פנסיוניות לנשים גרושות, כתבה: רחל ורצברגר, 26 בנובמבר 2000; משרד האוצר, טיוטת מסמך בנושא "שיתוף בזכויות פנסיה בין בני-זוג", 14 ביולי 2002; עו"ד גלי עציון, הלשכה המשפטית של נעמת, מכתב, 3 ביולי 2005; ד"ר תקוה רגר, יו"ר עמותת ג.ר.נ.י.ת., מכתב, 3 ביולי 2005.
[2] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות: "פנסיה ופרישה מהעבודה – ממצאים ראשונים מתוך הסקר החברתי", 26 באוגוסט 2003, אתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il/hodaot2003/19_03_200.htm, תאריך כניסה: 17 בנובמבר 2004.
[3] מרכז המחקר והמידע של הכנסת, השפעת דחיית גיל הפרישה על נשים, כתבה: מיכל טביביאן-מזרחי, 21 בדצמבר 2003.
[4] בשנת 2003 ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של אשה היתה 62% מהכנסת גבר וההכנסה לשעת עבודה היתה 83% מהכנסת גבר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות: "נתונים לרגל יום האשה הבין-לאומי, שנת 2005", 7 במרס 2005, אתר האינטרנט של הלשכה: http://www.cbs.gov.il/hodaot2005/01_05_49.pdf, תאריך כניסה: 7 ביוני 2005.
[5] רק 62.4% מכלל המועסקות בשנת 2004 עבדו עבודה מלאה. שם.
[6] 52% מכלל המועסקים באמצעות חברות כוח-אדם הם נשים. שם.
[7] ראה הערת שוליים 3.
[8] פרוטוקול מס' 7 מישיבת ועדת המשנה לקידום נשים בעבודה וכלכלה, 13 בנובמבר 2001; ד"ר תקוה רגר, יו"ר עמותת ג.ר.נ.י.ת., מכתב, 3 ביולי 2005.
[9] בכנסת ה-15, בשנים 2000-2002, התקיימו דיונים רבים בנושא זכויות פנסיה לנשים גרושות בוועדת המשנה לקידום נשים בעבודה ובכלכלה (של הוועדה לקידום מעמד האשה) בראשות חה"כ ציפי לבני ולאחר מכן חה"כ נחום לנגנטל.
[10] משרד האוצר, טיוטת מסמך בנושא "שיתוף בזכויות פנסיה בין בני-זוג", 14 ביולי 2002.
[11] על-פי רוב, כאשר מדובר בנשים גרושות, הכנסת בן-הזוג לשעבר גבוהה מהכנסתן, וכך הן מחויבות במס על חלקן בגמלה לפני שיעור מס גבוה יותר אף שפעמים רבות מדובר במקור הכנסה יחיד שלהן.
[12] פרוטוקול מס' 13 מישיבת ועדת המשנה לקידום נשים בעבודה ובכלכלה, 15 ביולי 2002.
[13] יצוין כי ב-9 ביוני 2002 פנתה ועדת המשנה לנציבת מס-הכנסה דאז, עו"ד טלי ירון-אלדר, בבקשה לקבל את עמדתה בדבר חישוב מס נפרד לעמית ולבן-הזוג הרשום. ואולם, במכתב מ-5 בספטמבר 2002 התנגדה הנציבה להסדר המוצע.
[14] ככל הנראה משום שהכנסת ה-15 יצאה לפגרת קיץ ולפגרת בחירות מייד לאחר הדיון האמור, ומאז נבחרה הכנסת ה-16 לא התנהלו דיונים בנושא.
[15] אילנית דאר, מחלקת הפנסיה, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר, שיחת טלפון, 13 ביולי 2005.
[16] עו"ד גלי עציון, הלשכה המשפטית של נעמת, מכתב, 3 ביולי 2005.
[17] ד"ר תקוה רגר, יו"ר עמותת ג.ר.נ.י.ת., שיחת טלפון, 29 ביוני 2005; מכתב, 3 ביולי 2005.


 
  דף קודם  
הדפס את המאמר
מחשבונים
טפסים
פיצויי פיטורין
מצגות
מאמרים
פיטורין והתפטרות
קיבוע זכויות
טופס 161
כתבות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

קו הפרדה אדום
תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook
© כל הזכויות שמורות ל בי. פור תכנון פרישה בע"מ.