|
הכנסת השמונה-עשרה
יוזם: חבר הכנסת חיים כץ
פ/3954/18
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (השארת מרכיב הפיצויים בקופת גמל), התשע"ב–2012
|
תיקון סעיף 9 |
1. |
בפקודת מס הכנסה [1] בסעיף 9(7א), אחרי פסקת משנה (ז) יבוא: |
|
|
"(ח) עובד שעמדו לזכותו כספים המיועדים למענק פרישה במרכיב הפיצויים בקופת גמל משלמת לקצבה או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לא משלמת לקצבה או בקופת גמל אישית לפיצויים, והעובד לא ביקש להחיל על הכספים את הוראות פסקאות משנה (א)(4)(א) או (ז), יראו את הכספים האמורים כאילו נתקבלו בידו במועד פרישתו; השאיר העובד את הכספים בקופת הגמל או העבירם למרכיב פיצויים בקופת גמל אחרת, יהיה רשאי למשוך בכל עת את הכספים, לרבות ריבית הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שנצברו בגינם, בפטור ממס, או בהגיעו לגיל 60 לקבל מכספים אלו קצבה מקופת הגמל המשלמת שבה הושארו או מקופת גמל משלמת לקצבה אליה הועברו; על קצבה כאמור יחולו הוראות סעיף 9א לעניין קצבה מוכרת." |
דברי הסבר
עד ליום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007), עם פרישת העובד מעבודתו, ניתן היה להשאיר את כספי הפיצויים הנזילים, דהיינו הפיצויים לאחר ששולם המס בגינם, בחשבון התגמולים או להעבירם לקופת גמל לתגמולים לעצמאים כסכום נזיל לצורך משיכה בכל עת.
בעקבות תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005, החל מינואר 2008 כל קופות הגמל לתגמולים הוגדרו כקופות לא משלמות לקצבה. עמית שכיר בקופת גמל לא משלמת לקצבה שמשאיר את כספי הפיצויים בקופת הגמל לאחר פרישתו, יראו בכספים כהפקדה חדשה למטרת קצבה. המשמעות היא שניתן יהיה לממש את כספי הפיצויים רק כקצבה חודשית, או לחילופין להוונם בגיל הפרישה על פי חוק, בהתאם לכללים החלים על היוון קצבה. אם העמית ירצה לפדות את הכספים כסכום חד פעמי הוא יהיה חייב בגינם במס בהתאם לכללים החלים על משיכה שלא כדין, דהיינו בהתאם למס השולי שלו במועד המשיכה, ולא פחות מ- 35%.
כתוצאה מהאמור לעיל נוצר מצב שעובדים רבים המסיימים את עבודתם מבצעים פדיון מיידי של הכספים, למרות שהיו מעדיפים להשאיר את הכספים בקופת הגמל לולא היה הדבר כרוך בחיוב במס.
במקרים רבים הכספים שמשולמים לעובד בסכום חד פעמי אינם מושקעים באפיק אחר לצורך חיסכון, אלא משמשים למטרות אחרות. מכאן שבמקום להגדיל את החיסכון לגיל פרישה נוצר מצב הפוך שבו העובדים מוציאים את הכספים על מטרות שונות, טובות ככל שתהיינה, לפני גיל הפרישה. המשמעות היא פגיעה בחיסכון לגיל פרישה.
התיקון המוצע נועד לאפשר לעובד שסיים את עבודתו להשאיר בקופת גמל על שמו (לרבות בקופת גמל שהיא קופת ביטוח וקרן פנסיה) את כספי הפיצויים הנזילים ולמשוך אותם בכל עת כסכום חד פעמי פטור ממס וזאת בדומה למצב שעד לשנת 2008. בנוסף מובהר כי אם העובד יבחר בכך, הוא יוכל להשאיר את הכספים בקופה משלמת לקצבה ולקבל מהם קצבה חודשית, על הקצבה כאמור יחולו ההוראות החלות לגבי קצבה מוכרת. בהתאם להוראות אלו קצבה מוכרת המשולמת החל מגיל 60 ושמקורה בכספים שחויבו במס או שמקבל הקצבה לא הוא זכאי בעבורם להטבת מס של ניכוי היא קצבה פטורה ממס. התיקון יתרום לכך שעובדים המסיימים את עבודתם לא ימהרו לפדות את הכספים מהקופות, משום שידעו שהם יכולים לעשות זאת בכל עת בעתיד ללא תשלום מס על הפדיון.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח בטבת התשע"ב – 23.1.12
[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.
|
|
הכנסת השמונה-עשרה
יוזם: חבר הכנסת חיים כץ
פ/3954/18
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (השארת מרכיב הפיצויים בקופת גמל), התשע"ב–2012
|
תיקון סעיף 9 |
1. |
בפקודת מס הכנסה [1] בסעיף 9(7א), אחרי פסקת משנה (ז) יבוא: |
|
|
"(ח) עובד שעמדו לזכותו כספים המיועדים למענק פרישה במרכיב הפיצויים בקופת גמל משלמת לקצבה או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לא משלמת לקצבה או בקופת גמל אישית לפיצויים, והעובד לא ביקש להחיל על הכספים את הוראות פסקאות משנה (א)(4)(א) או (ז), יראו את הכספים האמורים כאילו נתקבלו בידו במועד פרישתו; השאיר העובד את הכספים בקופת הגמל או העבירם למרכיב פיצויים בקופת גמל אחרת, יהיה רשאי למשוך בכל עת את הכספים, לרבות ריבית הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שנצברו בגינם, בפטור ממס, או בהגיעו לגיל 60 לקבל מכספים אלו קצבה מקופת הגמל המשלמת שבה הושארו או מקופת גמל משלמת לקצבה אליה הועברו; על קצבה כאמור יחולו הוראות סעיף 9א לעניין קצבה מוכרת." |
דברי הסבר
עד ליום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007), עם פרישת העובד מעבודתו, ניתן היה להשאיר את כספי הפיצויים הנזילים, דהיינו הפיצויים לאחר ששולם המס בגינם, בחשבון התגמולים או להעבירם לקופת גמל לתגמולים לעצמאים כסכום נזיל לצורך משיכה בכל עת.
בעקבות תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005, החל מינואר 2008 כל קופות הגמל לתגמולים הוגדרו כקופות לא משלמות לקצבה. עמית שכיר בקופת גמל לא משלמת לקצבה שמשאיר את כספי הפיצויים בקופת הגמל לאחר פרישתו, יראו בכספים כהפקדה חדשה למטרת קצבה. המשמעות היא שניתן יהיה לממש את כספי הפיצויים רק כקצבה חודשית, או לחילופין להוונם בגיל הפרישה על פי חוק, בהתאם לכללים החלים על היוון קצבה. אם העמית ירצה לפדות את הכספים כסכום חד פעמי הוא יהיה חייב בגינם במס בהתאם לכללים החלים על משיכה שלא כדין, דהיינו בהתאם למס השולי שלו במועד המשיכה, ולא פחות מ- 35%.
כתוצאה מהאמור לעיל נוצר מצב שעובדים רבים המסיימים את עבודתם מבצעים פדיון מיידי של הכספים, למרות שהיו מעדיפים להשאיר את הכספים בקופת הגמל לולא היה הדבר כרוך בחיוב במס.
במקרים רבים הכספים שמשולמים לעובד בסכום חד פעמי אינם מושקעים באפיק אחר לצורך חיסכון, אלא משמשים למטרות אחרות. מכאן שבמקום להגדיל את החיסכון לגיל פרישה נוצר מצב הפוך שבו העובדים מוציאים את הכספים על מטרות שונות, טובות ככל שתהיינה, לפני גיל הפרישה. המשמעות היא פגיעה בחיסכון לגיל פרישה.
התיקון המוצע נועד לאפשר לעובד שסיים את עבודתו להשאיר בקופת גמל על שמו (לרבות בקופת גמל שהיא קופת ביטוח וקרן פנסיה) את כספי הפיצויים הנזילים ולמשוך אותם בכל עת כסכום חד פעמי פטור ממס וזאת בדומה למצב שעד לשנת 2008. בנוסף מובהר כי אם העובד יבחר בכך, הוא יוכל להשאיר את הכספים בקופה משלמת לקצבה ולקבל מהם קצבה חודשית, על הקצבה כאמור יחולו ההוראות החלות לגבי קצבה מוכרת. בהתאם להוראות אלו קצבה מוכרת המשולמת החל מגיל 60 ושמקורה בכספים שחויבו במס או שמקבל הקצבה לא הוא זכאי בעבורם להטבת מס של ניכוי היא קצבה פטורה ממס. התיקון יתרום לכך שעובדים המסיימים את עבודתם לא ימהרו לפדות את הכספים מהקופות, משום שידעו שהם יכולים לעשות זאת בכל עת בעתיד ללא תשלום מס על הפדיון.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח בטבת התשע"ב – 23.1.12
[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120. |
|
|