|
בית המשפט העליון אמר את דברו בעניין שרל שבטון - רו"ח אמיר גבאי: "זהו יום ניצחון לפורשים!"
|
|
פסק דין בבית המשפט העליון – הכרעה בסוגיית מימוש הפטור לנכה כנגד הכנסות מפריסת פיצויים ומענקי פרישה
|
|
"הרשות המינהלית איננה יכולה ביד אחת לקרב (לאשר פריסה) וביד אחרת לדחות (את ההנאה מהפריסה)" – כך קבעו שופטי בית המשפט העליון בשבוע שעבר בעניין שרל שבטון אשר במאבקו האישי סלל את הדרך עבור פורשים רבים לזכות בהחזרי מס נאים. הכיצד ?
ביום 18 באוגוסט 2011 בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים דחה את שני הערעורים שהגישה רשות המסים בעניין שרל שבטון ובעניין יעקב בן אריה (פקיד שומה ת"א 5 נגד שרל שבטון - פקיד שומה כ"ס נגד יעקב בן אריה - ע"א 8958/07 + ע"א 8960/07) וקבע: יש לפרש את סעיף 8(ג)(3) לפקודת מס הכנסה באופן כזה המאפשר פריסה ממשית ומהותית של מענקי הפרישה – לשנים קדימה, תוך שניתן לממש כנגד ההכנסה החייבת במס ממענקי הפרישה את הפטור השנתי שאדם נכה זכאי לו מכוח סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה - בכל אחת משנות הפריסה! (בניגוד למדיניות רשות המסים בה בחרה לנקוט עד היום לפיה הפטור ממס בשל נכות ניתן למימוש בשנת הפרישה בלבד ולא במהלך כל שנות הפריסה).
השופטים המכובדים לא קיבלו את עמדת רשות המסים ופרשנותה להוראות פקודת מס הכנסה, שללו את כל טיעוניה המשפטיים ללא יוצא מן הכלל ובין היתר טענו: "ההפרדה שמבקשים המערערים (רשות המסים) לערוך, לא רק שהיא סותרת לכאורה את לשונו של הסעיף, אלא שהיא חותרת תחת מאמציהם הפרשניים של המערערים, ומאיימת לכרות את הענף שעליו הם יושבים". השופטים אף לא חסכו בדברי ביקורת והוסיפו: "רשויות המס הן חלק מהמינהל הציבורי ... מכאן, שכאשר פועל המנהל, או המואצלים מכוחו... חלים עליהם כללי המשפט החוקתי והמינהלי" ומכח כללים אלו, לכל אורכו של פסק הדין, טענו השופטים כי רשות המסים או שחרגה מסמכותה או שפגעה בזכויות אדם או שנקטה בהפליה פסולה או שמדיניותה איננה עומדת בדרישות הסבירות והמידתיות, כך או כך קבעו השופטים פה אחד: הרשות שגתה בפרשנותה ובדרך בה נהגה באותם נישומים.
פסיקתם של השופטים, מעבר לכך שהיא "סוף טוב" לסיפורו של שרל שבטון היקר, היא מהווה בשורה גדולה לפורשים רבים אשר חיכו בסובלנות במשך שנים לפסיקת בית המשפט העליון על מנת להגיע עם פקיד השומה לתוצאת מס דומה גם בעניינם. שכן, כידוע, פסק דין של בית משפט מחוזי לא מחייב את רשות המסים לפעול על פיו כלפי כל הנישומים אלא רק כלפי אותו נישום לגביו ניתן פסק הדין ורק פסק דין של בית משפט העליון מהווה הלכה מחייבת שעל רשות המסים לפעול על פיה לגבי כל הנישומים.
מה הן ההשלכות של פסק הדין ?
מלבד אותם פורשים שהמתינו להכרעת בית המשפט העליון כדי לממש את הפטור ממס המגיע להם בשל נכות בכל אחת משנות הפריסה, הכרעת בית המשפט בעניינו של שרל שבטון פותחת פתח לפורשים רבים אחרים להגיש דוחות מס שנתיים מתקנים למס הכנסה ולקבל החזרי מס בסכומים לא מבוטלים, שכן, לדעתנו, אין מניעה כי בדיוק באותו האופן שניתן לממש פטור ממס בגין נכות כנגד ההכנסה החייבת במס ממענקי הפרישה בכל אחת משנות הפריסה, כך פורשים רבים אחרים, יכולים לדרוש גם קיזוזים, זיכויים וניכויים כנגד אותה הכנסה ואם לא די בהוראות הפקודה הברורות לכל, נפנה שוב לדברי השופטים: "...טענותיהם של המערערים אינן גורעות מהאפשרות שהמס לכל שנת מס יוטל – לאחר הפריסה – על הכנסתו החייבת של הנישום באותה שנת מס, דהיינו לאחר כל הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ביחס להכנסתו לפי כל דין (ראו: סעיף 1 הגדרת: "הכנסה חייבת", וסעיף 6 לפקודה)".
להלן מספר דוגמאות:
קיזוזים – לדוגמא, קיזוז הפסד מעסק שנוצר לפורש לאחר פרישתו מהעבודה במהלך שנות הפריסה.
זיכויים – על פי אותו עיקרון, זיכוי בגין תשלומי פרמיה לביטוח חייו או חיי בן הזוג ששילם הפורש לחברת ביטוח במהלך שנות הפריסה (זיכוי לפי סעיף 45א לפקודת מס הכנסה, בכפוף להוראות הפקודה).
ניכויים – על פי אותו עיקרון, ניכוי בגין תשלומים ששילם הפורש לקופת גמל במעמד עצמאי במהלך שנות הפריסה (ניכוי לפי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה, בכפוף להוראות הפקודה).
נאחל לכל הפורשים, בהצלחה !
המידע מוצג להמחשה בלבד. אין מדובר ברשימה סגורה של קיזוזים, זיכויים ו/או ניכויים אלא בדוגמאות בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה.
להלן קישור לפסק הדין בעניינו של שרל שבטון בבית המשפט המחוזי - שרל שבטון
להלן קישור לפסק הדין בעניינו של יעקב בן אריה בבית המשפט המחוזי - יעקב בן אריה
עוד הבהרות קשורות שעשויות לעניין אותך:
|
"הרשות המינהלית איננה יכולה ביד אחת לקרב (לאשר פריסה) וביד אחרת לדחות (את ההנאה מהפריסה)" – כך קבעו שופטי בית המשפט העליון בשבוע שעבר בעניין שרל שבטון אשר במאבקו האישי סלל את הדרך עבור פורשים רבים לזכות בהחזרי מס נאים. הכיצד ?
ביום 18 באוגוסט 2011 בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים דחה את שני הערעורים שהגישה רשות המסים בעניין שרל שבטון ובעניין יעקב בן אריה (פקיד שומה ת"א 5 נגד שרל שבטון - פקיד שומה כ"ס נגד יעקב בן אריה - ע"א 8958/07 + ע"א 8960/07) וקבע: יש לפרש את סעיף 8(ג)(3) לפקודת מס הכנסה באופן כזה המאפשר פריסה ממשית ומהותית של מענקי הפרישה – לשנים קדימה, תוך שניתן לממש כנגד ההכנסה החייבת במס ממענקי הפרישה את הפטור השנתי שאדם נכה זכאי לו מכוח סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה - בכל אחת משנות הפריסה! (בניגוד למדיניות רשות המסים בה בחרה לנקוט עד היום לפיה הפטור ממס בשל נכות ניתן למימוש בשנת הפרישה בלבד ולא במהלך כל שנות הפריסה).
השופטים המכובדים לא קיבלו את עמדת רשות המסים ופרשנותה להוראות פקודת מס הכנסה, שללו את כל טיעוניה המשפטיים ללא יוצא מן הכלל ובין היתר טענו: "ההפרדה שמבקשים המערערים (רשות המסים) לערוך, לא רק שהיא סותרת לכאורה את לשונו של הסעיף, אלא שהיא חותרת תחת מאמציהם הפרשניים של המערערים, ומאיימת לכרות את הענף שעליו הם יושבים". השופטים אף לא חסכו בדברי ביקורת והוסיפו: "רשויות המס הן חלק מהמינהל הציבורי ... מכאן, שכאשר פועל המנהל, או המואצלים מכוחו... חלים עליהם כללי המשפט החוקתי והמינהלי" ומכח כללים אלו, לכל אורכו של פסק הדין, טענו השופטים כי רשות המסים או שחרגה מסמכותה או שפגעה בזכויות אדם או שנקטה בהפליה פסולה או שמדיניותה איננה עומדת בדרישות הסבירות והמידתיות, כך או כך קבעו השופטים פה אחד: הרשות שגתה בפרשנותה ובדרך בה נהגה באותם נישומים.
פסיקתם של השופטים, מעבר לכך שהיא "סוף טוב" לסיפורו של שרל שבטון היקר, היא מהווה בשורה גדולה לפורשים רבים אשר חיכו בסובלנות במשך שנים לפסיקת בית המשפט העליון על מנת להגיע עם פקיד השומה לתוצאת מס דומה גם בעניינם. שכן, כידוע, פסק דין של בית משפט מחוזי לא מחייב את רשות המסים לפעול על פיו כלפי כל הנישומים אלא רק כלפי אותו נישום לגביו ניתן פסק הדין ורק פסק דין של בית משפט העליון מהווה הלכה מחייבת שעל רשות המסים לפעול על פיה לגבי כל הנישומים.
מה הן ההשלכות של פסק הדין ?
מלבד אותם פורשים שהמתינו להכרעת בית המשפט העליון כדי לממש את הפטור ממס המגיע להם בשל נכות בכל אחת משנות הפריסה, הכרעת בית המשפט בעניינו של שרל שבטון פותחת פתח לפורשים רבים אחרים להגיש דוחות מס שנתיים מתקנים למס הכנסה ולקבל החזרי מס בסכומים לא מבוטלים, שכן, לדעתנו, אין מניעה כי בדיוק באותו האופן שניתן לממש פטור ממס בגין נכות כנגד ההכנסה החייבת במס ממענקי הפרישה בכל אחת משנות הפריסה, כך פורשים רבים אחרים, יכולים לדרוש גם קיזוזים, זיכויים וניכויים כנגד אותה הכנסה ואם לא די בהוראות הפקודה הברורות לכל, נפנה שוב לדברי השופטים: "...טענותיהם של המערערים אינן גורעות מהאפשרות שהמס לכל שנת מס יוטל – לאחר הפריסה – על הכנסתו החייבת של הנישום באותה שנת מס, דהיינו לאחר כל הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ביחס להכנסתו לפי כל דין (ראו: סעיף 1 הגדרת: "הכנסה חייבת", וסעיף 6 לפקודה)".
להלן מספר דוגמאות:
קיזוזים – לדוגמא, קיזוז הפסד מעסק שנוצר לפורש לאחר פרישתו מהעבודה במהלך שנות הפריסה.
זיכויים – על פי אותו עיקרון, זיכוי בגין תשלומי פרמיה לביטוח חייו או חיי בן הזוג ששילם הפורש לחברת ביטוח במהלך שנות הפריסה (זיכוי לפי סעיף 45א לפקודת מס הכנסה, בכפוף להוראות הפקודה).
ניכויים – על פי אותו עיקרון, ניכוי בגין תשלומים ששילם הפורש לקופת גמל במעמד עצמאי במהלך שנות הפריסה (ניכוי לפי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה, בכפוף להוראות הפקודה).
נאחל לכל הפורשים, בהצלחה !
המידע מוצג להמחשה בלבד. אין מדובר ברשימה סגורה של קיזוזים, זיכויים ו/או ניכויים אלא בדוגמאות בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה.
להלן קישור לפסק הדין בעניינו של שרל שבטון בבית המשפט המחוזי - שרל שבטון
להלן קישור לפסק הדין בעניינו של יעקב בן אריה בבית המשפט המחוזי - יעקב בן אריה
עוד הבהרות קשורות שעשויות לעניין אותך:
|
חוזר מס הכנסה מס' 2/2022 - סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה – מיום 02/06/2022 (במסגרת חוזר זה רשות המסים מבהירה כי בפריסה, לצורך חישוב המס יילקחו בחשבון פטורים, ניכויים אישיים, נקודות זיכוי וזיכויים אישיים להם זכאי הנישום).
|
|
|
|