(עדכון: לא עבר בחקיקה)
דברי ההסבר להצעת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו- 2014) שפורסמה ביום 11 ביוני 2013, שופכים אור על השינויים הצפויים בכל הקשור למיסוי כספי פיצויי פיטורים ומענקי פרישה בעת עזיבת מקום עבודה או פרישה החל משנת 2014.
מאת: עו"ד (רו"ח) אמיר גבאי
להלן סקירה תמציתית של השינויים:
המסלול המהיר – רצף פיצויים אוטומטי
ככלל, בעת עזיבת מקום עבודה או פרישה, בכפוף להוראות סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה, ניתן לבחור בין חלופות שונות למיסוי כספי פיצויי הפיטורים ומענקי הפרישה (מימוש הפטור על הפיצויים ומענק הפרישה וחיוב במס על הסכום שמעבר לתקרת הפטור, חיוב במס על כל הפיצויים ומענק הפרישה ומימוש הפטור על הפנסיה, רצף פיצויים, רצף קצבה וכן שילובים אפשריים של החלופות).
בדברי ההסבר להצעת החוק (ראה כותרת) צויין כי: "החלופות של רצף פיצויים ורצף קצבה מותנות בהגשת בקשה לפקיד השומה, אשר חלק מהעובדים אינם מודעים לה. לנוכח האמור, ובמטרה לאפשר ליחידים לדחות את ההחלטה בדבר משיכת כספי הפיצויים כחלק מקצבה או בסכום חד פעמי, בשים לב לחשיבותו של החיסכון הפנסיוני, מוצע לקבוע שחלק מהכספים כאמור שנמצאים בקופת הגמל ייעודו לרצף פיצויים. לאחר הפרישה מהמעביד האחרון וככל שהעובד לא משך את הכספים בסכום חד פעמי, ניתן יהיה למשכם בדרך של קצבה, והכול בלא צורך בבקשה של העובד. כך במקרה שהעובד לא ביצע בחירה כלשהי לפי סעיף 9(7א) לא יראו כספים המיועדים למענק פרישה או שקיבלם כמענק פרישה, כאילו נתקבלו בידו, וזאת גם אם לא החל לעבוד בעבודה אחרת בתוך שנה מפרישתו. מוצע כי האמור יהיה מוגבל לסכום הפטור של מענק הון שנתקבל עקב מוות (כיום עובד על סכום של 24,260 ש"ח) וזאת כדי למנוע דחיית מס שאינה לתכלית הגדלת החיסכון הפנסיוני".
1. חלופה חדשה זו (רצף פיצויים אוטומטי) מתווספת ליתר החלופות הקיימות נכון להיום ואינה גורעת מהן. מדובר בברירת מחדל למקרים בהם העובד אינו יוזם פניה לפקיד השומה בעת עזיבת מקום עבודה.
2. מטרתה להקל, הן על העובד העוזב מקום עבודה והן על רשות המסים, באותם המקרים בהם העובד אינו מעוניין לממש את כספי הפיצויים ומענקי הפרישה בעת עזיבת מקום העבודה (בכפוף למגבלות לרבות התקרה לרצף זכויות פיצויים אוטומטי). אין צורך באישור פקיד השומה.
3. חלופה זו משלבת בין רצף פיצויים לבין רצף קצבה, באמצעותה ניתן לדחות את עצם ההחלטה בדבר משיכת כספי הפיצויים כחלק מקצבה או בסכום חד פעמי (להזכירכם, רצף פיצויים - מדובר בהכרח במשיכת הכספים בהמשך הדרך בסכום חד פעמי, רצף קצבה - מדובר בהכרח במשיכת הכספים כחלק הפנסיה החודשית).
4. לראשונה (מאז ינואר 2000), באמצעות חלופה זו, באופן מעשי, ניתן לייעד לקצבה (רצף קצבה) גם כספי פיצויים מסוג הון וניתן לבצע הפקדה חד פעמית לרצף קצבה, של כספי מענקי פרישה שנתקבלו במזומן, בעת עזיבת מקום עבודה או פרישה (בכפוף לתקרה).
5. העובד יכול לבקש, בכל שלב, כי חלופה זו, שהינה ברירת מחדל, לא תחול לגביו, כל עוד לא החל לקבל קצבה פטורה ממס או היוון קצבאות פטור ממס.
מאחר וחלופה זו:
1. דוחה באופן אוטומטי את ההתחשבנות עם מס הכנסה בעת עזיבת מקום עבודה.
2. מספקת לעובד, בשלבים מוקדמים של החיים גמישות באשר לקבלת ההחלטה הסופית איך להשתמש בכספים אלו בעתיד (סכום חד פעמי או קצבה).
3. מאפשרת בחירה ברצף קצבה גם על כספי פיצויים מסוג הון ומענקי פרישה שנתקבלו במזומן.
4. אינה מחייבת את העובד במציאת מקום עבודה חדש בתוך שנה מיום עזיבת מקום העבודה האחרון.
5. מאפשרת לעובד, בכל שלב, לבקש כי חלופה זו לא תחול לגביו (כל עוד לא החל לקבל קצבה פטורה ממס או היוון קצבאות פטור ממס).
בוצעו התאמות ליתר הוראות סעיף 9 (7א) בהתייחס לחלופה זו ונקבעה לה תקרה. כמו כן נקבע כי בסמכות שר האוצר לדרוש מהמעסיקים לדווח לרשות המסים על עזיבת העובד (בצירוף כל הפרטים הרלבנטיים) – באופן מקוון.
התקרה
התקרה לחלופה זו - 24,260 ₪ לכל שנת עבודה וחלק יחסי מסכום זה בשל עבודה בחלק משנה נכון לשנת 2013. דהיינו, כל עוד סך כל כספי הפיצויים שנצברו בקופות השונות (הון וקצבה) בתוספת מענקי הפרישה שנתקבלו במזומן והופקדו מיד במועד עזיבת מקום העבודה בקופת גמל לקצבה – מתחת לתקרה זו, ניתן לעשות שימוש בחלופה זו לרצף פיצויים אוטומטי כברירת מחדל ללא אישור פקיד השומה.
התאמות ליתר הוראות סעיף 9(7א) והוראות משלימות
1. תחילה, יש לשים לב, כי מאחר ומדובר ברצף פיצויים, מענקי פרישה שנתקבלו במזומן יופקדו מיד, במועד עזיבת מקום העבודה, בקופת גמל לקצבה. (בין אם בסופו של דבר, בהמשך הדרך, ימומשו בסכום חד פעמי ובין אם ימומשו כקצבה לאחר הפרישה).
2. מאחר וחלופה זו אינה מחייבת את העובד במציאת מקום עבודה חדש בתוך שנה מיום עזיבת מקום העבודה האחרון, ייתכנו מקרים של פטירה בטרם עת של העובד כאשר נכון ליום הפטירה הוא אינו עובד במקום עבודה חדש. במקרה כגון זה – מובהר כי תקרת הפטור שתחול בעת ההתחשבנות תהא תקרת הפטור "הרגילה" החלה במקרה של עזיבת מקום עבודה ולא תקרת הפטור "הכפולה" החלה במקרה מוות של עובד. דהיינו 12,120 ש"ח לכל שנת עבודה ולא 24,260 ש"ח לכל שנת עבודה, נכון לשנת 2013.
3. מאחר והעובד יכול לבקש בכל שלב כי חלופה זו, שהינה ברירת מחדל, לא תחול לגביו (כל עוד לא החל לקבל קצבה פטורה ממס או היוון קצבאות פטור ממס), נקבע כי:
i. מועד הגשת הבקשה של העובד (שהחלופה לא תחול לגביו) הוא יהיה המועד שבו ההכנסה התקבלה בידו של העובד לצורך חישוב המס שחל עליה (ולא המועד המקורי בו עזב את מקום העבודה!)
ii. במועד זה (מועד הגשת הבקשה) ייקבע הפטור שהעובד זכאי לו בהתאם למשכורתו האחרונה אצל אותו המעביד הרלבנטי, כשהיא צמודה למדד.
iii. העובד יהא רשאי לבקש, במועד זה (מועד הגשת הבקשה), לייעד את הכספים למטרת תשלום קצבה לפי סעיף 9 (7א) (ז) לפקודה.
דגשים
1. בנוגע לייעוד לקצבה של כספי פיצויים מסוג הון ומענקי פרישה במזומן בפרט, חובה להוסיף כי יש לבחון את הכדאיות הכלכלית הטמונה בבחירה זו הן במישור המס והן במישור האקטוארי, דהיינו גם בהתחשב בתנאי הפנסיה העתידיים.
2. בנוגע לרצף פיצויים בכלל, יש להביא בחשבון את ההשפעה הטמונה בבחירה זו על גובה הפטור על הפנסיה, החל מגיל הזכאות.
3. בנוגע לבקשה "מאוחרת" של העובד כי חלופה זו, שהינה ברירת מחדל, לא תחול לגביו יש להביא בחשבון את ההוראה (על כל השלכותיה, לחיוב ולשלילה) לפיה מועד הגשת הבקשה של העובד (שהחלופה לא תחול לגביו) הוא יהיה המועד שבו ההכנסה התקבלה בידו של העובד לצורך חישוב המס שחל עליה (ולא המועד המקורי בו עזב את מקום העבודה!)
דיווח מקוון
מתוך דברי ההסבר להצעת החוק: "כדי שיהיה אפשר לבצע התחשבנות מדויקת לאחר דחיית המס כאמור מוצע לחייב מעביד, אשר מחוייב בהגשת דוח לפי סעיף 166(א) לפקודה, כי ידווח על פרישתו של העובד למנהל רשות המסים בטופס שקבע המנהל. עוד מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע כי דיווח כאמור ייעשה באופן מקוון".
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה.
|