דף הבית
אפס מכירות, 100% ייעוץ
לתאום פגישת ייעוץ
1599-500-570
בי. פור יועצי פרישה בע''מ פרישה
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
מחשבונים
טפסים
מצגות
פיצויי פיטורים
פיטורין והתפטרות
סרטונים
כתבות
מאמרים
טופס 161
קיבוע זכויות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים

פיצויי פיטורים - תקרה להפקדות מעסיק

חיוב במס בשלב ההפקדה.

     
מאת: עו"ד (רו"ח) אמיר גבאי
 
תחילה, מומלץ לקרוא רקע מקדים לעדכון נוסף זה:
 
 
מיסוי כספי פיצויי פיטורים בשלב ההפקדה בקופה - מתוך הצעות לשינויי חקיקה בהתייחס לכספי פיצויי פיטורים - טיוטת הצעות החלטה לממשלה במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו- 2018.
  
 
להלן סקירה תמציתית, מתוך פרק ג' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז -2016 -  פיצויי פיטורים :
                  
(לעניין דברי הביקורת שלנו בהתייחס לשינוי המוצע ראו העתק מכתב שהועבר לאגף התקציבים במשרד האוצר - ביום 07/08/2016 - מכתב הערות לטיוטת הצעות החלטה לממשלה שיעלו לדיון במסגרת הדיונים על תקציב המדינה לשנים 2017 ו- 2018 – "הגדרת כספי הפיצויים ככספי העובד ותיקון עיוותי מס" – עמ' 17, נדגיש כי המכתב נערך בשלבים מוקדמים יותר של החקיקה כאשר המידע שהופץ היה מצומצם יותר והניסוחים היו עמומים יותר ואולם באופן עקרוני לא חל כל שינוי בעמדתנו המוצגת במכתב).
                                
תיקון פקודת מס הכנסה
 
סעיף 22 לפרק ג' המתייחס לפיצויי פיטורים:              

22. בפקודת מס הכנסה –

(1) בסעיף 3, בסעיף קטן (ה3) –  (ואנו מוסיפים: סעיף 3 לפקודת מס הכנסה - "הכנסות אחרות" - הינו סעיף מקור לצורך חיוב ההכנסה במס).

(א) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) (א) סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל, סכומים ששולמו כאמור, לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם.
 
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקרן ותיקה, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם.
 
(ג) החל משנת המס 2018 וב- 1 בינואר של כל שנת מס שלאחר מכן, יתואם הסכום הנקוב בתקרת הפיצויים לפי שיעור עליית השכר הממוצע במשק, כשהוא מעוגל ל- 100 שקלים חדשים.
 
(1ב) סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה על חשבון השלמה לפיצויים, העולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל, סכומים ששולמו כאמור לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם."
           
(ואנו מוסיפים: מאחר ולפי התיקון המוצע מדובר ב"הכנסת עבודה" - זקיפת "השווי למס" בתלוש השכר, של יתרת ההפקדה העולה על התקרה המוצעת, תגרור אחריה חיוב בדמי ביטוח לאומי ובמס בריאות (בכפוף לתקרה לעניין חבות בדמי ביטוח לאומי) במהלך תקופת העבודה זאת כאשר נכון להיום, ההכנסה מכספי פיצויי פיטורים אינה חייבת בדמי ביטוח וכך גם ההכנסה מפנסיה חודשית החל מגיל הפרישה ובמהלך כל תקופת הפנסיה פטורה מדמי ביטוח.
 
אנו ממליצים לקרוא גם את המידע בקישורים הבאים תוך דגש על ההבהרה של רשות המסים בנוגע לקרן ותיקה:
 
"בהתאם לאמור בסעיף 3(ה3)(1א)(ב) לפקודה, מי שהופקד בעבורו לקרן ותיקה סכום העולה על התקרה שנקבעה, לא יחויב במס במועד ההפקדה. יובהר, אם הייתה הפקדה נוספת לקופה שאינה קרן ותיקה, יחויב במס במועד ההפקדה ההפרש שבין מלוא הסכום המופקד בקופות הגמל לגבוה מבין התקרה או הסכום המופקד בקרן ותיקה".
קביעת תקרה להפקדה שוטפת במרכיב הפיצויים- מתוך "לוח העזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה" לחודש ינואר 2017 ואילך שהפיצה רשות המסים בתחילת חודש ינואר 2017 - עמוד מס' 4
 
קביעת תקרה להשלמת התחייבות בהתאם לחוק פיצויי פיטורים- מתוך "לוח העזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה" לחודש ינואר 2017 ואילך שהפיצה רשות המסים בתחילת חודש ינואר 2017 - עמוד מס' 4)

(2) בפסקה (2) –

(א) אחרי ההגדרה "השיעור להפקדה" יבוא:

""מרכיב הפיצויים" – כמשמעותו לפי סעיף 21 לחוק הפיקוח על קופות גמל".

(ב) אחרי ההגדרה "סכום התקרה" יבוא:

""סכומים צבורים החייבים במס" – סכומים שנצברו במרכיב הפיצויים של עובד בקופת גמל לקצבה, אף אם נמשכו בידי העובד, אשר רואים אותם כהכנסה של העובד לפי פסקה (1א) או (1ב), במועד שקיבל אותם".
 
""שנות העבודה" - השנים או החלק היחסי מתוכן, שבהן היה העובד מועסק".

(ג) אחרי ההגדרה "תקרת הכנסה מזכה" יבוא:

""תקרת השלמה לפיצויים" – הסכום המתקבל מהכפלת תקרת הפיצויים בשנות העבודה אצל אותו מעביד, בניכוי סכומים צבורים החייבים במס ששולמו בידי כל מעבידיו של העובד, בעד שנות העבודה כאמור".
 
""תקרת הפיצויים" - משכורת העובד ביום ההפקדה או 32,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2017), לפי הנמוך".
  
(ואנו מוסיפים: המחוקק מבקש, מצד אחד, "לתת הכשר" פורמלי לפעולות שכבר נעשות בפועל מזה שנים על ידי עובדים ומעסיקים בהמלצת סוכן הביטוח / מנהל ההסדר, במועד סיום יחסי עובד מעביד, דהיינו הכוונה לביצוע הפקדה חד פעמית של כספי פיצוייים לטובת רצף קצבה ומצד שני, להגביל את אותן הפעולות בתקרה.
 
במסגרת "לוח העזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה" לחודש ינואר 2017 ואילך שהפיצה רשות המסים בתחילת חודש ינואר 2017, בעמוד מס' 4 הדגישה רשות המסים שאכן היא מתירה לבצע זאת גם במועד סיום יחסי עובד מעביד ולא רק במהלך תקופת העבודה:
 
"התיקון קובע בסעיף 3(ה3)(1ב) לפקודה, כי ניתן לבצע הפקדה בקופת גמל לקצבה לטובת השלמת פיצויים. השלמת פיצויים הינה השלמה עד גובה השכר המבוטח כשהוא מוכפל בתקופת העבודה שבה הפקיד המעביד לקופת גמל לקצבה בגין אותו עובד, בניכוי הסכומים הצבורים בכל קופות הגמל. הפקדה כאמור ניתן יהיה לייעד לקצבה. השלמה זו אפשרית במועד הפרישה מהמעסיק ובהתאם להוראות רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון".
 
בדגש על ביצוע פעולות אלו במועד סיום יחסי עובד מעביד, מזוית העובד - 
 
בטווח הבינוני ובטווח הארוך - לעניות דעתנו, בטרם העובד מקבל את ההחלטה לייעד לקצבה כספי פיצויים אלו עליו לשים לב להיבטים נוספים, הן במישור הכלכלי והן במישור המס. עליו להביא בחשבון ולצפות מראש ככל האפשר את ההשלכות של החלטה זו.
 
לדוגמא, במישור הכלכלי - מה מידת האטרקטיביות הכלכלית הטמונה בקבלת קצבה חודשית מכספים אלו, דרך כלל, מתכנית "חדשה" בתנאים "חדשים"...
לדוגמא, במישור המס - מה יהיו השלכות המיסוי במידה ולא יהיה מעוניין בסופו של דבר לקבל קצבה חודשית מכספים אלו. האם זה עלול להרע את מצבו ביחס לחלופות המיסוי האחרות העומדות לבחירתו במעמד עזיבת מקום העבודה ? בהקשר זה להלן שתי דוגמאות (אך לא רק...) להוראות מיסוי העלולות להשפיע "לרעה" על קבלת ההחלטה לייעד כספי פיצויים אלו לרצף קצבה: היוון קצבה הרואים בו חזרה מרצף קצבה - סעיף 9א(ה)(4) לפקודת מס הכנסה, חרטה מרצף קצבה לפי סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה - אופן הטיפול בחרטה מרצף קצבה לפי סעיף 9 (7א) (ז) לפקודת מס הכנסה - חוזר מס הכנסה מס' 3/2011 מיום 01/05/2011.
 
בטווח המיידי - בהנחה שהעובד מעוניין לממש כספי פיצויים אלו במזומן (במעמד סיום יחסי עובד מעביד, רגע לאחר הפקדת הכספים בקופה), האם "קיצור הדרך" בו מעדיפים מעסיקים רבים לנקוט בו, כבר היום, דהיינו לשלוח צ'ק לסוכן הביטוח / למנהל ההסדר ובכך לסיים את "ההתעסקות" עם העובד, יש בו פוטנציאל לפגיעה בעובד בהיבטים נוספים ? 
 
כמו לדוגמא, בירוקרטיה מיותרת וזמן המתנה של העובד לקבלת הכספים, שהרי להבדיל מתשלום במזומן ישירות לחשבון הבנק של העובד, תהליך הפקדת הכספים בקופה על ידי המעסיק ומשיכת הכספים מהקופה על ידי העובד, דרך כלל אורך זמן רב יותר. כמו לדוגמא, האם "על הדרך" ישלם העובד לקופה דמי ניהול מיותרים ואולי אף יספוג תשואה שלילית ? האם ישנם ניואנסים נוספים ?
 
כמו לדוגמא, האם בהתייחס לשינוי המוצע לפיו החלק שמעבר לתקרה המוצעת, המופקד בקופה, ייחשב להכנסת עבודה בידי העובד ביום ההפקדה (ראו מעלה התייחסותנו להיבט זה) ישלם העובד על כספי פיצויים אלו דמי ביטוח לאומי ומס בריאות שהיו נחסכים ממנו לו היה מקבל כספי פיצויים אלו באופן ישיר במזומן ? כמו כן, האם לגבי אותו החלק שמעבר לתקרת ההשלמה, לו היה מקבל אותו במזומן ביום עזיבת מקום העבודה היו פתוחות בפניו אפשרויות מיסוי נוספות, שלפי העדפתו האישית מתאימות לו יותר ושיש בהן פוטנציאל לחיסכון במס כמו לדוגמא (ולא רק), פריסה או בחירה ברצף זכויות פיצויים ? אפשרויות הנסגרות בפניו ברגע שהמעסיק מפקיד את הכספים בקופה וחלק זה בהפקדה נחשב במועד ההפקדה להכנסת עבודה).
 

(2) בסעיף 9(7א) –  (ואנו מוסיפים: סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה - "מענק עקב פרישה או מוות").

(א) אחרי פסקת משנה (א) יבוא: (ואנו מוסיפים: סעיף המשנה, המתייחס למקרה פרישה של העובד).

"(א1) סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה, לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב), אשר התקבלו כמענק הון עקב פרישה, ויחולו הוראות אלה:

(1) על ריבית ורווחים אחרים שמקורם בסכומים האמורים, אשר נמשכו מהקופה בידי העובד או בעקבות פטירתו, יוטל מס בשיעור הקבוע לפי סעיף 125ג(ג).
 
 
(ואנו מוסיפים:
 
להלן התייחסות - לעניין אופן מיסוי הרווחים:
 
שיעור המס לפי סעיף 125ג(ג) לפקודת מס הכנסה:
(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שולמה הריבית על נכס שאינו צמוד למדד, או שהוא צמוד בחלקו לשיעור עליית המדד, כולו או חלקו, או שאינו צמוד למדד עד לפדיון או עד להחזר, תחויב הכנסתו של היחיד מריבית במס בשיעור של 15%.
 
(2) שר האוצר רשאי לשנות בצו את שיעור המס הקבוע בפסקה (1), בהתאם לשינוי במדד.
לאור העובדה, כי גם כאן, בדומה להליכי חקיקה קודמים בתחום המיסוי הפנסיוני, שוב, בחר המחוקק למסות את הרווחים בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי ולא למסות את הרווחים בשיעור של 25% על הרווח הריאלי, נחזור על ההערה שלנו כפי שטרחנו להעלותה בעבר מספר פעמים לפיה:
תשלום מס בשיעור מס קבוע של 15% על הרווח הנומינלי זה לא בהכרח ובכל המקרים, יוצא פחות מתשלום מס בשיעור מס קבוע של 25% על הרווח הריאלי. נכון יותר לומר כי עדיפות מסלול מיסוי אחד על משנהו, מושפעת הן מביצועי הקופה בהתאם למסלול ההשקעה בו בחר החוסך (התשואה), הן מדמי הניהול אותם גובה הקופה, והן משיעור עליית המדד במהלך תקופת החיסכון והיחס ביניהם.
נוסיף בזהירות כי למיטב הבנתנו, מהרגע שבוצעה "התחשבנות מס" על כספי הפיצויים בקופה (בעת עזיבת מקום העבודה) לא ברור לנו מדוע בחר המחוקק להתייחס באופן שונה לכספי פיצויים אלו, במקרה שהחוסך מושך את הכספים בהמשך הדרך - בסכום חד פעמי במזומן. נסביר:
 
הוראות סעיף 9א (ה1) לפקודת מס הכנסה מתייחסות לאופן מיסוי הרווחים במקרה של היוון קצבה מוכרת כאשר מקור הכספים הוא: כספי פיצויי פיטורים שהושארו בקופת גמל (לאחר שנוכה מהם המס כחוק בהתאם להוראת פקיד השומה) כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן או כספי מוטבים שהושארו בקופת גמל במקרה פטירתו של העמית, כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן.
 
הוראות סעיף זה מחריגות מהכלל. אופן המיסוי יהיה 25% מהרווח הריאלי ולא 15% מהרווח הנומינלי גם כאשר המשיכה נופלת להגדרת היוון קצבה (מוכרת).
 

לאור האמור, לא ברור מדוע לגבי חלק זה של כספי הפיצויים כמוגדר מעלה, קבע המחוקק אופן מיסוי שונה (15% על הרווח הנומינלי ולא 25% על הרווח הריאלי) למרות שמדובר בשני המקרים בכספי פיצויים שכבר שולם עליהם המס...

עוד נחדד ונבהיר כי לפי מיטב הבנתנו, מאחר והוראות סעיף משנה זה נוגעות למקרה פרישה של עובד (ולא מקרה מוות של עובד, לו יש התייחסות בסעיף משנה נפרד, כמופיע מטה) הכוונה במילים "או בעקבות פטירתו" היא פטירה של החוסך בחלוף הזמן, לאחר ניתוק יחסי עובד מעביד, במקרה שהכספים נותרו בקופה ולא פטירה של עובד במהלך / תוך תקופת העבודה (כאשר במקרה מוות של מי שמצוי בהסדר של רצף זכויות פיצויים לעניין מעסיקים קודמים או מעסיק אחרון, עולה השאלה האם יחול פטור ממס על הרווחים לפי סעיף סעיף 9(7א)(ב1) לפקודת מס הכנסה ? השכל הישר אומר שכן ואולם בשלב זה לא ניתן לומר זאת בבירור)).

(2) בכל משיכה מהקופה בידי העובד של חלק מהסכומים האמורים יראו כאילו נמשכו גם ריבית ורווחים אחרים כאמור בפסקת משנה (1), בהתאם לחלקם היחסי ביתרה הצבורה.

(3) הסכומים האמורים וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בסכומים אלה, אשר נמשכו מהקופה בידי המעביד, יחויבו במס כהכנסה בידי המעביד וינוכה מהם סכום השווה לסכום המתקבל מהכפלת שיעור המס המרבי לפי סעיף 121 בסכומים שנמשכו.
 
(ואנו מוסיפים: דהיינו שיעור המס השולי המקסימלי החל על יחיד בישראל. לאור החקיקה הקיימת בתחום דיני עבודה הוראה זו נוגעת למקרים בהם רשאי המעסיק למשוך בחזרה את כספי הפיצויים מהקופה).

(4) סכום שנוכה כאמור בפסקת משנה (3) –

(א) יישאר במרכיב הפיצויים בקופת הגמל של העובד.

(ב) יראו אותו כסכום שהופקד בידי העובד במועד שבו נמשכו הסכומים בידי המעביד.

(ג) יראו אותו כמס שנוכה במקור לפי סעיף 164, על ידי הקופה, מהכספים ששולמו למעביד."
 
(ואנו מוסיפים: מאחר וסכומים אלו, נחשבו להכנסת עבודה בידי העובד בעת ההפקדה בקופה ושולם עליהם מס בהתאם, ישירות ממשכורתו של העובד, במקרה שהמעסיק (באותם המקרים בהם הוא רשאי לעשות כן לפי דיני העבודה) מושך בחזרה את הכספים מהקופה, סכום המס שנוכה במקור מהתשלום למעסיק, כמוגדר מעלה,  ייותר בקופה בעבור העובד, כאשר:
בעבור המעסיק - סכום המס ייחשב כמס שנוכה במקור בגין ההכנסה שנוצרה לו כתוצאה מקבלת הכספים בחזרה לידיו (לצורך התחשבנות המעסיק על הכנסותיו מול רשויות המס).
 
בעבור העובד - סכום המס ייחשב כאילו הופקד על ידו בקופה באותו היום.
באופן הזה, מבקש המחוקק "להחזיר" לעובד את המס ששילם העובד ישירות ממשכורתו בשלב ההפקדה על אותם הכספים, שבדיעבד התברר כי הוא אינו זכאי לקבלם.
 
האם יש כאן הקבלה מלאה ? בין שיעור המס השולי של העובד (בעת ההפקדה) לבין שיעור המס השולי המקסימלי החל על יחיד בישראל (שנקבע לעניין משיכת כספים על ידי המעסיק) ?
 
ומה לעניין דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות ככל שנוכו ממשכורתו של העובד בעת ההפקדה מאחר ולפי התיקון לחוק סכומים אלו נחשבים להכנסת עבודה של העובד בעת ההפקדה ??
 
כמו כן, לעניות דעתנו, דרושה הבהרה לעניין הקביעה הנוספת לפיה יראו את סכום המס שנותר בקופה בעבור העובד, כסכום שהופקד בידי העובד.. למה הכוונה ? מה סיווג ההפקדה ? לעניות דעתנו, נקודה זו לא הובהרה עד תום בנוסח הנוכחי של הסעיף, אנו משערים כי רשות המסים תבהיר נקודה זו בהמשך, ככל הנראה במסגרת חוזר מקצועי שיופץ על ידה).

(ב) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: (ואנו מוסיפים: סעיף המשנה, המתייחס למקרה מוות של העובד).

"(ב1) סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה, לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב), אשר התקבלו כמענק הון עקב מוות, וכן ריבית וכל רווח אחר הנובעים מהם".
 
(ואנו מוסיפים: מאחר והוראות סעיף משנה זה נוגעות למקרה מוות של עובד (ולא מקרה פרישה של עובד, לו יש התייחסות בסעיף משנה נפרד, כמופיע מעלה) במקרה של פטירה של עובד במהלך / תוך תקופת העבודה (להבדיל ממצב של פטירה של החוסך בחלוף הזמן, לאחר ניתוק יחסי עובד מעביד, במקרה שהכספים נותרו בקופה...) סכומים אלו (כולל הרווחים עד ליום הפטירה של העובד) ישולמו לשאירים בפטור ממס, שימו לב כי לעניין סכומים אלו - אין מגבלה של תקרת פטור מאחר והמס שולם על כספים אלו בעת ההפקדה והרווחים פטורים ממס לפי סעיף זה בשל אירוע הפטירה של העובד, (נוסיף כי במקרה מוות של מי שמצוי בהסדר של רצף זכויות פיצויים לעניין מעסיקים קודמים או מעסיק אחרון, עולה השאלה האם יחול פטור ממס על הרווחים לפי סעיף סעיף 9(7א)(ב1) לפקודת מס הכנסה ? השכל הישר אומר שכן ואולם בשלב זה לא ניתן לומר זאת בבירור)).
 
(ג) לעניין סעיף (ג) ראה קישור למאמר: תקרה לרצף קצבה אוטומטי בעת סיום יחסי עבודה - מתוך פרק ג' להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז -2016 - פיצויי פיטורים. 

(3) בסעיף 9א(א), בהגדרה "תשלומים פטורים" – (ואנו מוסיפים: סעיף 9א לפקודת מס הכנסה - "פטור לקיצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקיצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה").

(א) בפסקה (1), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:

"(ג) על ידי מעבידיו של עובד, בעבור העובד, על חשבון מרכיב הפיצויים, אשר ראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב)".

(ב) בהגדרות "מרכיב תגמולי העובד" ו- "מרכיב תגמולי המעביד", לפני ""מרכיב תגמולי העובד"" יבוא ""מרכיב הפיצויים"".
         
(ואנו מוסיפים:
 
הוראות אלו נוגעות לפטור ממס על "קצבה מוכרת". הן מרחיבות את הכללים גם על סכומים אלו (מטרתן מניעת כפל מס ועידוד משיכת הכספים כקצבה חודשית.
 
לעניות דעתנו, היה מקום במסגרת דברי ההסבר לסעיף זה בהצעת החוק לחדד ולהדגיש כי ככל שבוחרים שלא למשוך את הכספים כקצבה חודשית (מוכרת) אלא בסכום חד פעמי במזומן, בכל שלב, גם במהלך תקופת הפנסיה, הרווחים שנצברו ימוסו בהתאם להוראות הספציפיות במסגרת סעיף 9(7א) לפקודה, כמופיע מעלה ולא לפי כל הכללים הנוגעים להיוון קצבה מוכרת והיוון קצבה בכלל - ככל שזו כוונת המחוקק - שנכון להיום, אינה ברורה באופן חד משמעי ונראה כי קיימת סתירה בין הסעיפים בפקודה. נוסיף כי נציגי רשות המסים העדיפו בשלב זה שלא להשיב על עניין ספיצי זה כאשר פנינו אליהם בבקשה להבהרה, ייאמר לזכותם כי העדר המענה נומק על ידם,  כי לשיטתה, היא אינה רואה איך, באופן מעשי, זה משנה לעניין חבות המס בפועל. אנחנו חושבים אחרת.
 
מדוע מנגנון של קצבה מוכרת אינו מהווה פיצוי ראוי לעומת המצב הנוכחי ?

די בכך שנשווה את שיעור המס השולי של העובד במהלך תקופת העבודה לעומת שיעור המס השולי שלו, הצפוי לו, במהלך תקופת הפנסיה בה הכנסתו צפויה להיות קטנה יותר, די בכך שנזכיר את החיוב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות במהלך תקופת העבודה (בכפוף לתקרה לעניין חבות בדמי ביטוח לאומי) לעומת פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות במהלך תקופת הפנסיה החל מגיל הפרישה או לעומת העדר החיוב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות הכנסה ממענק פרישה או מפיצויי פיטורים ! גם מנגנון של מיסוי על הרווח בלבד אינו מהווה פיצוי לעומת המצב הנוכחי ואין צורך להרחיב, זה עניין של חשבון פשוט, עיקרון הריבית דה ריבית, תשלום מס היום מול תשלום מס בעתיד, וכן פוטנציאל למימוש פטורים שונים בהמשך הדרך לרבות במקרים של נכות או פטירה או בחירה בחלופות מיסוי אחרות, לפי העדפתו של העובד, כבר ביום עזיבת מקום העבודה, שיש בהן פוטנציאל לחיסכון במס, כמו לדוגמא (ולא רק), פריסה או בחירה ברצף זכויות פיצויים.


מעבר לאמור, מיסוי כספי פיצויים כבר בשלב ההפקדה בקופה יביא לכך כי יותר ויותר עובדים העוזבים מקום עבודתם כבר במעמד עזיבת מקום העבודה יבקשו למשוך במזומן את כספי הפיצויים עליהם כבר שילמו את המס... ברור כשמש שצעד נוסף זה של משרד האוצר מטרתו היחידה הינה גביית מס נוסף ואינו מעודד הגדלת החיסכון ושמירה עליו לתקופת הפנסיה.

עבור עובדים צעירים, הכורעים נטל נטל המשכנתא ודאגתם נתונה למחר בבוקר, האפשרות לקבל קצבה "מוכרת" בעוד שנים רבות, עם יציאתם לפנסיה, אינה מהווה תמריץ ממשי להשארת הכספים הנזילים בקופה בעת עזיבת מקום עבודה, לבטח כאשר חלק מהם מובטל מעבודה לתקופה ממושכת, עד מציאת מקום עבודה חדש. כמו כן, בשל תחושת אי הודאות (האובייקטיבית או הסובייקטיבית, זה לא משנה...) השוררת בקרב עובדים צעירים בקשר לעתיד החיסכון הפנסיוני שלהם ובטחונו, חדשות לבקרים אני שומע את המשפט הבא: "עדיף שהכסף יהיה אצלי מאשר אצלם...". ולכן, זהו צעד המקטין עוד יותר את החיסכון לפנסיה, נקודה).
          
(4) בסעיף 120א, בהגדרה "הנחות סוציאליות", במקום "סכומי הפטור של מענק פרישה או מענק מוות על פי סעיף 9(7א)" יבוא "הסכומים הנקובים בסעיף 9(7א)".
 
 
 
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ . במסגרת המאמר מובאות דעה אישית ופרשנות אישית בלבד של כותב המאמר. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד.


 
 
רצף קצבה אוטומטי - הקלה על העובד או חרב פיפיות ?
 
     
מדחי לדחי - די בלצפות בדיון ובלהקשיב לו, שהתקיים בועדת הכספים בנושא מיסוי כספי הפיצויים בשלב ההפקדה על מנת להתרשם איך מנהלים במדינתנו שיח צעקני, לא תרבותי, שאין בו תרומה עניינית ובעיקר לא ניכר בו ידע מקצועי, בנושא כל כך מהותי, עד כמה פקידי האוצר מנותקים מהמציאות ולא פועלים בשקיפות ועד כמה חברי הכנסת שאמורים בסופו של דבר להצביע בעד או נגד השינויים לא מבינים על מה הם מדברים ואמירותיהם רצופות שגיאות יסודיות: פרק ג` כולו (פיצויי פיטורים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע”ז-2016 - דיון ועדת הכספים - יום שלישי, 15 בנובמבר 2016, י"ד בחשון תשע"ז, בשעה 10:00 - דיון ועדת הכספים - מיסוי הפקדת כספי פיצויים. למזלנו, עם כל בורותם של חברי הכנסת בנושא זה, לעת עתה, הם נגד השינויים המוצעים ולא בעדם.
  דף קודם  
Bookmark and Share
הדפס את המאמר
מחשבונים
טפסים
מצגות
פיצויי פיטורין
פיטורין והתפטרות
מאמרים
כתבות
טופס 161
קיבוע זכויות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook Google Plus
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook +Google
© כל הזכויות שמורות לבי. פור יועצי פרישה בע"מ.