דף הבית
אפס מכירות, 100% ייעוץ
לתאום פגישת ייעוץ
1599-500-570
בי. פור יועצי פרישה בע''מ פרישה
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
מחשבונים
טפסים
מצגות
פיצויי פיטורים
פיטורין והתפטרות
סרטונים
כתבות
מאמרים
טופס 161
קיבוע זכויות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים

עצמאים - חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה וכללי משיכה במקרה של אבטלה

מתוך - חיסכון וסיוע לעצמאים - פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז -2016.

 
הערה: יש לשים לב כי בהתייחס לכל ההגדרות והמונחים שטרחנו להדגיש ולבאר, טרחנו לעשות זאת פעם אחת - בהזדמנות הראשונה שהם אוזכרו במאמר בלבד.
 

חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה – סעיף 3 לחוק

(א) "עצמאי" יפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשל "הכנסה חייבת בהפקדה", בשנת מס, בשיעורים כמפורט להלן:

(1) על חלק ה"הכנסה החייבת בהפקדה" שאינו עולה על מחצית "השכר הממוצע במשק"4.45%.

(2) על חלק ה"הכנסה החייבת בהפקדה" שעולה על מחצית "השכר הממוצע במשק" ואינו עולה על "השכר הממוצע במשק"12.55%.

(ב) מתשלומים שחייב "עצמאי" להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף קטן (א), ינוכו תשלומים שהפקיד העצמאי או שהופקדו בעדו בשל "הכנסתו המבוטחת".

(ג) תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי סעיף זה יופקדו לא יאוחר מתום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים.

(ד) בלי לגרוע מהוראת סעיף קטן (ג), הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי סעיף זה, לאחר תום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים, לא תקנה לעצמאי זכויות שתחולתן למפרע ויראו אותם כתשלומים שהופקדו במועד הפקדתם בפועל, והכל למעט לעניין חובת הפקדה לפי סעיף זה שבוצעה עד תום התקופה להפקדת התשלום לפי סעיף 6.

--------------------------

"עצמאי" – מי שיש לו "הכנסה חייבת בהפקדה".

"הכנסה חייבת בהפקדה" – הכנסה לפי סעיף 2(1) או (8) לפקודה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, ולמעט תשלומים ממרכיב חיסכון למצב אבטלה.

לעניין הגדרה זו, "ניכוי" – למעט ניכוי כמפורט להלן:

(1) ניכוי לפי סעיפים 17(5א), 47 או 47א לפקודה.

(2) ניכוי שהותר לפי סעיף 32(14)(ב) לפקודה.

--------------------------

ואנו מוסיפים:

הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודהעסק ומשלח יד – "השתכרות או ריווח מכל עסק או משלח-יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי, או מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי".

הכנסה לפי סעיף 2(8) לפקודהחקלאות – "השתכרות או ריווח שמקורם בחקלאות, בעבודת אדמה, בייעור או בגידולי קרקע, לרבות שוויה של תוצרת המתקבלת בשל השימוש בהון, בנכס, בזרעים או בחיות- בית לצרכי מקורות ההכנסה האמורים בפסקה זו, ולרבות חלק ברווחים המתקבלים מן השימוש כאמור".

ניכוי לפי סעיף 17(5א) לפקודהתשלומים לקרן השתלמות לעצמאים (בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה).

ניכוי לפי סעיף 47 לפקודהתשלומים בעד תגמולים או קצבה (בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה).

ניכוי לפי סעיף 47א לפקודהתשלומי ביטוח לאומי ומס מקביל (בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה).

ניכוי לפי סעיף 32(14)(ב) לפקודההוצאה לרכישת ביטוח מפני אבדן כושר עבודה (בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה).

--------------------------

"השכר הממוצע במשק" – סכום השווה ל- 12 פעמים השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח לפי סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, כפי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי.

"הכנסה מבוטחת" – כהגדרתה בסעיף 47(א)(4) לפקודה.

--------------------------

ואנו מוסיפים:

"הכנסה מבוטחת" – "הכנסת עבודה" שבשלה שילם מעביד בעד עובדו, בשנת המס, סכומים לקופת גמל לקצבה, וכן "הכנסת עבודה" שבשלה זכאי העובד לקצבה על פי דין או חוזה.

"הכנסת עבודה" - הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה – (א) השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו; (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שוויו של השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד כאמור לרשות העובד.
 
להלן חישוב לדוגמא בלבד, לפי "הכנסה חייבת בהפקדה" בגובה השכר הממוצע במשק:
 
שכר ממוצע במשק (נכון לחודש ינואר 2017) 9,673
במונחים שנתיים (X12) 116,076
חלק ראשון - מחצית מהשכר הממוצע במשק (50%) 58,038
שיעור ההפקדה

4.45%

סה"כ הפקדה שנתית לקופת גמל לקצבה 2,583
חלק שני - מחצית מהשכר הממוצע במשק (50%) 58,038
שיעור ההפקדה

12.55%

סה"כ הפקדה שנתית לקופת גמל לקצבה 7,284
סה"כ הפקדה במונחים שנתיים 9,867
 
 

חריגים לחובת הפקדה לקופת גמל לקצבה – סעיף 4 לחוק

חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי סעיף 3, לא תחול על אלה:

(1) "עצמאי" שמתקיים לגביו, בתום שנת המס, אחד מאלה:

(א) טרם מלאו לו 21 שנים.

(ב) הוא הגיע לגיל הפרישה המוקדמת, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.

(ג) טרם חלפו 6 חודשים מהמועד שבו העצמאי נרשם לראשונה כעוסק לפי סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.

(2) "עצמאי" שמלאו לו 55 שנים ב"יום תחילתו של חוק זה".

--------------------------

ואנו מוסיפים:

"גיל הפרישה המוקדמת" - גיל 60 לגבר ולאישה (לפי חוק גיל פרישה).

"יום תחילתו של חוק זה" – תחילתו של חוק זה ביום 1 בינואר 2017 אלא אם כן נקבע בו אחרת (סעיף 164 לחוק, כמו כן לעניין סעיף זה אין כל קביעה אחרת במסגרת החוק ולכן זהו יום התחילה). 

--------------------------

ואנו שואלים:
 
לפי האמור, לדוגמא בלבד, האם פורש צה"ל בן 48 שיש לו הכנסה חודשית מפנסיה למשך כל ימי חייו בסך של כ- 20,000 ש"ח ברוטו לחודש, במידה והוא פותח עסק עצמאי עם פרישתו מצה"ל, חייב להפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה ??? ככל שהתשובה חיובית, הרי שזה אבסורד !
 
 

סכומים שיופקדו למרכיב חיסכון למצב אבטלה – סעיף 5 לחוק

מתשלומים שמפקיד "עצמאי" לקופת גמל לקצבה, בשנת מס, ייוחס ל"מרכיב חיסכון למצב אבטלה" הסכום הנמוך מבין שני אלה:

(1) 1/3 מכל תשלום שהפקיד העצמאי לקופת גמל לקצבה.

(2) "הסכום הנקוב בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודה", לשנה.

--------------------------

"מרכיב חיסכון למצב אבטלה" – סכומים שהפקיד עצמאי לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 5 לשם משיכתם ב"מצב אבטלה".

"מצב אבטלה" – לעניין עצמאי, מצב שבו עצמאי חדל לעסוק במשלח ידו או סגר את עסקו, או מצב שבו הגיע העצמאי לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 ואין לו "הכנסה חייבת בהפקדה".

--------------------------

ואנו מוסיפים:

"גיל פרישה" - גיל 67 לגבר ולגבי אישה גיל 62 ועולה בהדרגה (לפי חוק גיל פרישה).

"הסכום הנקוב בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודה" - 12,200 ש"ח נכון לשנת 2017.
 

התראות וקנסות על אי-הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה – סעיפים 6,7,8,9,10,11,18, לחוק

להלן קישור לכל הסעיפים בחוק - חיסכון וסיוע לעצמאים

 

הוראות לעניין משיכת כספים, כללי מיסוי ותחולה – סעיפים 15,16,18, לחוק

 

סעיף 3(ה8) לפקודת מס הכנסה (הכנסות אחרות) – (חדש)

 
"סכומים מקופת גמל לקצבה שמשך יחיד "לפי סעיף 23(ב3) לחוק הפיקוח על קופות גמל", יראו אותם כהכנסה כאמור בסעיף 2(1) או (8) שהתקבלה בידי היחיד". (יום התחילה של סעיף זה הינו 1 בינואר 2018).
 

סעיף 9(7ב) לפקודת מס הכנסה (הכנסות פטורות) – (חדש)

"(א) הסכום הנמוך מבין אלה:

(1) סכומים מקופת גמל לקצבה שמשך יחיד "לפי סעיף 23(ב3) לחוק הפיקוח על קופות גמל".

(2) "הסכום הנקוב בפסקה (7א)(א)(2)", כשהוא מוכפל במספר "שנות העבודה" שבהן הפקיד העצמאי תשלומים לקופת גמל לקצבה, ולאחר שהופחתו ממנו סכומים שמשך בפטור ממס "לפי פסקה (7א)" בגין אותן שנות עבודה.

(ב) המנהל יקבע כללים לדיווח ולחישוב הסכום הפטור לפי פסקה זו.

(ג) בפסקה זו –

"עצמאי" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017-2018.

"שנת עבודה" – כל שנה החל משנת המס שבה החל עצמאי להפקיד ל"מרכיב חיסכון למצב אבטלה" לפי פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו- 2018, לראשונה, או החל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה ללא חבות מס לפי פסקה זו, לפי המאוחר, ולעניין עצמאי שהחל להפקיד לקופת גמל לקצבה במעמד עצמאי לפני "מועד תחילתו של החוק האמור" – כל שנה החל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה ללא חבות מס, לפי המאוחר".

(יום התחילה של סעיף זה הינו 1 בינואר 2018).

--------------------------

ואנו מוסיפים:

"לפי פסקה (7א)" – מענק עקב פרישה או מוות – (הכוונה לפטור על כספי פיצויי פיטורים במידה ובאותן שנות העבודה היה גם שכיר).
 
ואנו שואלים:
 
לפי האמור, ניתן להבין כי המחוקק, בהוראה זו מבקש "להבטיח" כי החוסך לא יהנה "פעמיים" מפטור ממס בגין אותה שנת מס, דהיינו ככל שהחוסך מימש פטור ממס על כספי פיצויי פיטורים או מענק פרישה  כעובד שכיר בגין אותן שנות מס (בהנחה שבאותן שנות מס היה גם עובד שכיר וגם עצמאי) סכום פטור ממס זה יובא בחשבון בעת חישוב יתרת הפטור ממס שנותרה לו למימוש, ככל שנותרה לו, כנגד משיכת כספים מקופת גמל לקצבה כעצמאי, לפי סעיפים חדשים אלו.
 
ואולם, ככל שכך נקבע, הרי שלעניות דעתנו, צריך היה המחוקק לתקן גם, בהתאם, את כלל הוראות סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה הנוגעות לפטור ממס על כספי פיצויים, מענקי פרישה ומענק מוות (למקרה שסדר האירועים הפוך, דהיינו משיכת כספים מקופת גמל לקצבה בפטור ממס כעצמאי קדמה לאירוע בו ביצעו החוסך או שאיריו התחשבנות מס על כספי פיצויי פיטורים, מענקי פרישה או מענק מוות, בהתאמה).
 
זאת, אלא אם כן, בשלב מוקדם זה, טרם הבנו את כוונת המחוקק עד תום... ייתכן (ואולי אף רצוי) כי "המנהל" (רשות המסים), יתייחס גם לעניין זה, במסגרת הכללים לדיווח ולחישוב הסכום הפטור לפי סעיף זה, אותם הוא נדרש לקבוע, כאמור בסעיף 9(7ב)(ב), המצוין מעלה, למרות ש"דרך המלך" לתיקון סעיפים בפקודת מס הכנסה היא בחקיקה ראשית ולא באמצעות הפצת חוזרים מקצועיים על ידי רשות המסים ("שיטה" לה אנו מתנגדים באופן עקרוני וזאת מאחר וסמכויות החקיקה מופקדות בידיה של הרשות המחוקקת ופרשנות הוראות החוק והתקנות הינה מלאכתו של בית המשפט ולא של רשות המסים אשר הינה זרוע הביצוע של המדינה, האמונה על האכיפה והגבייה בלבד וכך זה צריך להישאר (מה מעמדם של החוזרים של הרשות והאם יש להם תוקף משפטי מחייב ?)).
 

סעיף 9א(ג)(1) לפקודת מס הכנסה (פטור לקיצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקיצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה) – (עדכון הגדרה קיימת בסעיף קיים)

"מענקים פטורים" – סכומים פטורים "לפי סעיף 9(7ב)" שקיבל יחיד וכן סכום המענקים הפטורים "לפי סעיף 9(7א)(א)" שקיבל יחיד בעד שנות עבודתו שקדמו לגיל הזכאות, ולא יותר מ-32 שנות עבודה, ולמעט אלה.... (לא טרחנו לצטט את כל ההגדרה במלואה).

(יום התחילה של סעיף זה הינו 1 בינואר 2018).
 

סעיף 17(5א) לפקודת מס הכנסה (הניכויים המותרים) (תשלומים לקרן השתלמות לעצמאים) – (תיקון סעיף קיים)

"סכומים ששילם יחיד לקרן השתלמות לעצמאים לא יעלו על 4.5% מהכנסתו הקובעת.

לענין זה – "הכנסה קובעת" - הכנסתו החייבת של היחיד מעסק או ממשלח יד, לפני הניכוי לפי פסקה זו, ועד לסכום של 261,000 ש"ח בשנה, נכון לשנת 2016.

"קרן השתלמות לעצמאים" – קרן השתלמות המיועדת ליחיד שיש לו הכנסה מעסק או ממשלח יד".
 

סעיף 45א(ו) לפקודת מס הכנסה (זיכוי בעד דמי ביטוח ותגמולים) – (חדש)

"יחיד שלא נוכו לו סכומים בעד רכישת ביטוח מועדף מפני אבדן כושר עבודה "לפי סעיף 32(14)(ב)", יזוכה ממס בשיעור של 35% מן הסכומים שהפקיד לקופת גמל לקצבה בעבור עצמו כעמית עצמאי ולא זוכה בשלהם ממס "לפי סעיף קטן (ב)", עד לשיעור של 0.5% מהכנסתו מעסק או משלח יד עד לסכום השווה לפעמיים "הסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה מזכה" שבסעיף 47(א)(1)" בניכוי "הכנסתו המבוטחת"".

--------------------------

ואנו מוסיפים:

"לפי סעיף קטן (ב)" – סעיף 45א(ב) לפקודת מס הכנסה – "יחיד יזוכה ממס ב- 35% מן הסכומים ששילמו הוא או בן זוגו בשנת המס לקופת גמל לקיצבה, או ששילמו כאמור למדינה, לרשות מקומית או לגוף אחר שקבע שר האוצר, לשם שמירת זכות הפנסיה שלו או של בן זוגו, או שישולמו כאמור לביטוח קצבת שאירים".

"הסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה מזכה" שבסעיף 47(א)(1)" – "לגבי יחיד שהיתה לו רק "הכנסת עבודה" – עד לסכום של 104,400 ש"ח לשנה, נכון לשנת 2016".
 

סעיף 23(ב3) לחוק הפיקוח על קופות גמל (משיכה והעברה של כספים מקופת גמל) – (חדש)

"(1) השר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע את המועדים והתנאים שבהם רשאי עמית-עצמאי ב"מצב אבטלה" למשוך כספים מקופת גמל לקצבה שלא בדרך של קצבה או בדרך של היוון חלק מהקצבה לסכום חד פעמי ומקופת גמל לתגמולים, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בפסקאות משנה (א) או (ב) להלן:

(א) העמית-עצמאי הפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה "לפי הוראות פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017-2018", בעבור שנתיים לפחות מתוך 3 שנות המס האחרונות שקדמו למועד המשיכה. משיכת כספים לפי פסקת משנה זו תהיה בפריסה ל- 3 תשלומים, ואולם לעניין משיכה של עמית-עצמאי שהגיע לגיל פרישה – בתשלום אחד, והכל כפי שיקבע השר כאמור ובסכום שאינו עולה על הסכום הגבוה מבין אלה:

(1) 3 פעמים "שכר מינימום" לחודש, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 ובלבד שלא נמשכו כספים בסכום כאמור יותר מפעמיים.

(2) הסכום הנמוך מבין אלה:

(א) הסכום הצבור ב"מרכיב חיסכון למצב אבטלה".

(ב) "הסכום הנקוב בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודת מס הכנסה", כשהוא מוכפל במספר השנים שבהן הפקיד העמית תשלומים לקופת גמל לקצבה, כעמית-עצמאי "החייב בהפקדה", או במספר השנים שבהן הפקיד העמית תשלומים לקופת גמל לקצבה כעמית-עצמאי "החייב בהפקדה" החל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה לפי סעיף קטן זה, לפי הנמוך.

(ב) העמית-עצמאי הפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה או לקופת גמל לתגמולים כעמית-עצמאי לפני "המועד הקובע" בעבור שנתיים לפחות מתוך 4 שנות המס שקדמו ל"מועד הקובע" ובהתאם לתנאים הקבועים בחוק ההתייעלות 2017 ו- 2018 אילו היה אותו חוק חל עליו במועדי ההפקדה (בפסקת משנה זו – התנאים הקבועים). משיכת כספים לפי פסקת משנה זו תהיה בפריסה ל- 3 תשלומים, ואולם לעניין משיכה של עמית-עצמאי שהגיע לגיל פרישה – בתשלום אחד, והכל כפי שיקבע השר כאמור ובסכום שאינו עולה על הסכום הנמוך מבין אלה:

(1) 1/3 מהסכום הצבור בקופת הגמל, ב"מועד הקובע".

(2) "הסכום הנקוב בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודת מס הכנסה", כשהוא מוכפל במספר השנים שבהן הפקיד העמית תשלומים לקופת גמל כעמית-עצמאי "החייב בהפקדה", לפני "המועד הקובע" ובהתאם לתנאים הקבועים, או במספר השנים שבהן הפקיד העמית תשלומים כאמור לפני "המועד הקובע" והחל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה ללא חבות מס בקופת הגמל, לפי הנמוך".

--------------------------

"שכר מינימום", לחודש - כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

"המועד הקובע" = "יום תחילתו של חוק זה" – תחילתו של חוק זה ביום 1 בינואר 2017 אלא אם כן נקבע בו אחרת (סעיף 164 לחוק, כמו כן לעניין סעיף זה אין כל קביעה אחרת במסגרת החוק ולכן זהו יום התחילה).

"החייב בהפקדה" – עמית-עצמאי שחלה עליו חובה להפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה (לפי חוק זה).

 
 
 
 
 
 
בעריכת: עו"ד (רו"ח) אמיר גבאי


מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. במסגרת המאמר מובאות דעה אישית ופרשנות אישית בלבד של כותב המאמר. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד.



חיסכון וסיוע לעצמאים - פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז -2016.
    
מידע קודם:
 
חיסכון וסיוע לעצמאים - פרק ב' להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז -2016.
  
חיסכון וסיוע לעצמאים - עדכוני חקיקה - תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016.
 
עצמאי - הצעות לשינויי חקיקה בהתייחס לציבור העצמאים בישראל - הפרק המתייחס לעצמאים - מתוך טיוטת הצעות החלטה לממשלה במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו- 2018
  דף קודם  
Bookmark and Share
הדפס את המאמר
מחשבונים
טפסים
מצגות
פיצויי פיטורין
פיטורין והתפטרות
מאמרים
כתבות
טופס 161
קיבוע זכויות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook Google Plus
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook +Google
© כל הזכויות שמורות לבי. פור יועצי פרישה בע"מ.